לפני שלושים שנה נסעתי לדודי , מספר הרב ל. ס. , נסעתי אל הרב שלמה מבאבוב זי”ע , לשמחת תורה . זה היה מנהגי בכל שנה , לנסוע בחול המועד ולעשות את שמיני עצרת בבאבוב שבמנהטן .
הייתי אז צעיר יחסית וכוחי במותני , והקפדתי שלא לטעום מאומה מחוץ לסוכה . הנהגה זאת אינה להלכה , שכן הולכי דרכים פטורים מן הסוכה . מלבד זאת , הטיסה עצמה אורכת כאחת עשרה שעות . הוסיפו לזה שעת נסיעה מהבית עד לשדה התעופה ומשדה התעופה לבית , והרי אלו שלוש עשרה שעות של צום , ואין לצום בחול המועד . בכל זאת עשיתי כך, פשוט לא הייתי מסוגל להכניס לפי דבר מאכל ללא סוכה לראשי , לא טעמתי דבר מחוץ לסוכה , ועל כן ניתן להבין כיצד הרגשתי כאשר המטוס נחת בניו יורק.
בלוד יש סוכה כשרה בשדה התעופה , וכל מי שרוצה יכול להיכנס , לשבת ולטעום משהו , אבל בניו יורק , מי יעמיד סוכה לכבודי ? בלוד גם קל יותר לעצור מונית ולנסוע , בניו יורק זה הרבה יותר קשה . כיון שידעתי שאצטרך סוכה בהקדם כדי לטעום משהו , ביקשתי מאחת משתי בנותי שגרות באמריקה להזמין לי מונית עוד לפני שאני אנחת , כך שברגע שאצא מהטרמינל אוכל להיכנס למונית ולנסוע אל ביתה – אל הסוכה . הבת עשתה כמצוותי , אך נהג המונית התבלבל , והוא נתקע בשדרת הוואי . היה צורך במונית אחרת , וזה לא היה פשוט כלל . ניסיתי לעצור מונית , והנהג שואל : “לאן ?” “למנהטן” , אני עונה לו . “אני לבורו פארק” , ענה הנהג . כך עברו נהגים בזה אחר זה . מי שהואיל בטובו לעצור לנו נסע לבורו פארק , כאילו שאין אנשים במנהטן , ואני אנה אני בא? מה עושה יהודי במצב כזה , בפרט בימים כאלו של סוכות – חג האמונה , כמובן אומר ” גם זו לטובה ” , ” כל מה דעביד רחמנא לטב עביד ” . הקב”ה ודאי רוצה משהו שמימי בעת כזאת .
סוף סוף , אחרי עמידה ממושכת , נעצר לידנו נהג שנוסע למנהטן . על לוחית הרישוי היה רשום שמו של הנהג – דרברמדיקר . הודיתי לנהג על כך שהסכים להעלות אותי ושאלתיו : ” הרי אתה יהודי , נכון ? ” זה היה ברור לי לפי שם המשפחה . ” אני רואה שהשם שלך דרברמדיקר , אז אתה נכד של הקדושת לוי , הרה”ק מברדיטשוב , זכותו תגן עלינו” . ” כן כן ” , ענה הנהג תוך כדי נסיעה . “סבא שלי אמר לי שאנחנו צאצאים של רבי גדול וקדוש ” . רחמי נכמרו על הנהג . כזה ייחוס , וככה הוא נראה ? שאלתי אותו : ” אתה שומר יהדות ? מניח תפילין ? ” לא . מה אתה רוצה ממני ? שם ברוסיה הקומוניסטים לא הרשו כלום , אפילו ברית מילה לא עשו לי .
“אבל פה לא רוסיה” , ניסיתי לומר , “כאן אתה יכול לעשות ברית מילה”,
“אני מפחד” , טען הנהג . “זה ניתוח לא פשוט , ואני חושש מזה . בגיל שלי לא עושים ברית” . הנהג המשיך לשפוך את ליבו . “וסתם כך , אני לא מחפש צרות . די לי עם הצרות שכבר יש לי . אין לי ילדים” …
ראיתי שכואב לו . “זה בדיוק העניין . אתה נכד של כזה צדיק עליון וקדוש , שמשמים שומרים על שושלת הדורות שלו . צאצא של הקדושת לוי ! איך ייתכן שלא יעבור ברית מילה ? אתה חייב לעשות ברית ! ” אמרתי לו בתוקף ” אם תעשה ברית בעזרת ה ‘ תתברך בילדים ” .
הנהג לא רצה להמשיך לדבר על כך , אבל אני כבר הבנתי למה הקב”ה סידר ששום מונית לא תעצור לי , אלא רק הדרברמדיקר הזה . “תן לי את הפרטים שלך” , ביקשתי , והוא הסכים . הוא נתן לי כתובת ומספר טלפון . שמרתי אותם היטב .
ברוך השם , הגענו לביתה של בתי . בירכתי בכל לב “לישב בסוכה” , אכלתי ושבעתי , וחיפשתי רעיון מה לעשות כדי לגרום לנהג לעבור ברית מילה . החלטתי לקשר אותו עם חבד . שם יודעים להתעסק עם יהודים שהגיעו מרוסיה , ויש להם נסיון בברית מילה בגיל מאוחר . יצרתי קשר עם חסיד חב”ד וביקשתי בכל לב שיראו לשכנע את הנהג לעבור ברית , “זה חייב לקרות” , אמרתי לו , “הוא נכד של ה’קדושת לויי מברדיטשוב !” בחב”ד עשו עבודה טובה . קירבו את הנהג , דיברו איתו , התעניינו בו , והוא מצידו עשה צעדים משמעותיים , התחיל לשמור מצוות , אבל לגבי ברית מילה היו צריכים לעבוד קשה כדי לשכנע אותו . לבסוף , אחרי קרוב לשנה , הוא הסכים להיכנס בבריתו של אברהם אבינו . בשלב הזה היה צריך לדאוג לחדר ניתוח בבית חולים , ובסופה של פרוצדורה התפנה יום אחד בשלהי חודש תשרי . לפני יו”ט סוכות קיבלתי טלפון שאני מוזמן להיות הסנדק בברית של הנהג , הנכד של הקדושת לוי . “אתה בוודאי תהיה כאן , כמה ימים אחרי סוכות” , אמרו לי שם מבית חב”ד . “חשבנו שכיון שבזכותך בכלל הגיע היהודי לברית , מן הראוי לכבד אותך” . התכבדתי ושאלתי : “באיזה יום הברית ?”
“יומיים אחרי החג” .
יומיים … זה בכ”ה בתשרי ! יום ההילולא של בעל הקדושת לוי !
מר דרברמדיקר נכנס בבריתו של אברהם אבינו בכ”ה בתשרי , והנה אחרי שנים שהיה נשוי ללא ילדים , התברך בבן באותה שנה. עין בעין ראינו איך זכותו של הסבא הקדוש חופפת על היהודי היקר הזה . הבן כבר נכנס לברית בהיותו בן שמונה ימים , ויקרא שמו בישראל לוי יצחק .
