• מהי תענית אסתר ובמה היא שונה משאר תעניות?

ת. הטעם לתענית אסתר הוא שבימים ההם לפני מלחמה היו מתענים על מנת לבקש רחמים שיעזרם ה’ לצלוח את המלחמה, וכשהמן החליט להרוג את כל היהודים מרדכי ואסתר קבעו לאותו דור יום צום, וכשראו שרצה ה’ את תעניתם קבעו תענית זו לדורות. וזה בעצם השוני שבכל התעניות אנו מתענים על הצרה שקרתה בעבר אך בתענית זו אנו צמים כזכר לנס וכהודאה לה’ על הניסים, ולכן כל תענית שחלה בשבת (חוץ מעשרה בטבת שלא יחול) נדחית לאחר השבת כי לא מקדימים פורענות ואילו את תענית זו מקדימים ליום חמישי, לאור האמור יוצא שלמרות שבשאר תעניות יש הנמנעים מלשמוע שירים או להתקלח (כמובא במשנ”ב בהלכות תענית) בתענית זו לכולם יהיה מותר היות וזו תענית של שמחה, וכתוב בספרים הקדושים שיום זה מסוגל לישועות והצלחות ומי שזקוק יאמר מזמור כב’ בתהילים ואח”כ ישפוך שיחו ותקובל תפילתו ברצון.

• האם מותר לאבל לתת/לקבל משלוח מנות?

למרות שיש האומרים שמשלוח מנות נועד לשמח ולהרבות אהבה ואחווה אך גם אבל בתוך שבעה חייב בכל מצוות התורה וזו אחת מהם, רק יש לדעת שעדיף שאבל לא ישלח דברי תפנוקים אלא דברי סעודה. ולגבי נתינה לאבל, בני אשכנז נוהגים שאפילו תוך יב’ חודש לא ייתן וכן פסקו ה’בן איש חי’ ה’אור לציון’ והרב רצאבי) אך הרב עובדיה מתיר ומוסיף שישלחו לו רק דברי סעודה ולא מיני תפנוקים. ומותר לאבל לקבלם בדיעבד גם אם היה אסור לתת לו (כגון תוך שלושים לכו”ע, או תוך שנה לאוסרים)

• מה יעשה אדם השומע את המגילה מהחזן ופספס כמה פסוקים ואין בידו מגילה כשרה?

כתב השו”ע  סימן תרצ’ סעיף ג’ שהקורא על פה לא יצא ושאם החסיר  הסופר מילים באמצע המגילה וקראה החזן על פה יצא אבל בתחילת או סוף המגילה לא יצא ומסבירים האחרונים ( אור לציון, חזון עובדיה) שכל זה בחזן אבל אדם ששומע מהחזן אפילו תחילה וסוף יכול לקרוא בעל פה.  והיות ואין לו מגילה כשרה נחשבת קריאתו כעל פה לכן ישלים פסוקים שהפסיד מן החומש, ואין לו להשלים לאחר הקריאה כולה את הפסוקים שהפסיד כי זה נחשב כקורא  למפרע (לא כסדרן) והקורא למפרע לא יצא ידי חובתו לכן יקרא את הפסוקים שהפסיד עד שיתחבר לחזן וזה אפילו בהתחלה או סוף המגילה. וכל זאת שלא פספס את רובה אבל פספס חצי רובה צריך לקרות מתוך מגילה כשרה.

• האם יוצאים ידי חובת מתנות לאביונים בנתינת כלי או חפץ או שמא צריך דווקא כסף?

כתב המשנה ברורה סימן תרצד ס”ק ב’ שרשאי לתת גם מאכל ולאו דווקא מעות. ומסבירים שמטרת המתנות לאביונים כדי שיהיה להם סעודת פורים לכן כתב החזון עובדיה שלא ייתן כלים וכדומה. ועוד מציין החזון עובדיה שלמרות זאת אין חיוב על העני לקנות אוכל אלא יכול לקנות גם שאר צרכיו.