לא ייאמן!! חיים בארץ ישראל, מדינת היהודים! ומתקשים לשמור שבת.
זה לא מקרה יחיד, בני נוער שפותחים את סגור ליבם, מסבירים כמה קשה להם לשמור את היום המיוחד בשבוע ודווקא בגלל העבודה.
כן!! נער שעובד במשמרות, ואם לא יתאים את עצמו, יסולק לאלתר.
אז תאמר לבוס שאתה לא עובד בשבת!!
אני לא יכול! הרי הוא ימצא תוך כמה ימים מישהו טוב ממני. אחד כזה, שיכול לעבוד שבעה ימים בשבוע.
ואתה נדהם. יהודים בכל הדורות מסרו נפש למען שמירת השבת, נלחמו, בזמנים הרבה יותר קשים מהפינוקים של ימינו, והנה, דווקא כאן בארץ ישראל, אין את הכוח להתנגד. לעמוד על הזכות הבסיסית.
אני לא בטוח שהבעיה מובנת מספיק. יש שיאמרו, שהרי החוק אוסר לפטר בתואנה שכזו. שעדיין קיימת האפשרות לתבוע מעביד שמכריח לעבוד בשבת. אופציות נכונות אומנם בלתי ריאליות. לא אצל בני נוער. שחוששים מפרצוף חמוץ של הבוס. להעכיר את האווירה… ולמי יש בכלל אומץ ללכת לתבוע.
אז יש שלב שבו אני חזק מספיק לעזוב עבודה שכזו, ויש את הרגעים שלפני, שבהם אני עובד ומאוכזב, מחלל וממורמר, מה עושים?!
עם הרגעים לפני שמגיע האומץ יש שני דרכים להתמודד, תפילה ומלחמה. להתפלל מקירות הלב שהמצב הזה ייגמר. ולהילחם, ואולם ‘בתחבולות תעשה לך מלחמה’…
שמעו סיפור שיבאר את כוונתי: יהודי בארצות הברית הוצרך לטוס בטיסה פנימית ביום שישי. כשהגיע לטרמינל ועבר את הבדיקות הביטחוניות וכבר הספיק להתיישב בכיסאו, הושבתו לפתע כל הטיסות הפנימיות. ישנו נוהל בארצות הברית. כשהנשיא טס, הטיסות הפנימיות מופסקות. כך יצא שהיהודי יושב ומחכה שעתיים, יחד עם כל נוסעי המטוס, לאישור ההמראה. שמשום מה בושש מלהגיע.
בזמן ההמתנה מחשבן היהודי את זמני הטיסה ומגלה להפתעתו שככל הנראה המטוס ינחת בשבת. לזאת הוא לא מוכן בשום פנים ואופן. תופס את מטלטליו ומתכונן לרדת מהמטוס.
דיילת עוצרת אותו ומבקשת ממנו שיחזור למקומו, “לא ניתן לרדת מהמטוס,” מודיעה חד משמעית, “אנו צריכים לקבל אישור להמראה בכל רגע”. באין ברירה חוזר למקומו ומנסה לחשוב על פתרון.
איך מתמודדים עם הנהלים הנוקשים.
עולה לו רעיון. הרי אם אחד מנוסעי המטוס לא יחוש בטוב יפנו אותו מידית אל בית החולים. אז, בתחבולות תעשה לך מלחמה.
וממחשבה למעשה, קם ופונה אל אחת הדיילות ומודיע שאינו חש בטוב, כשגם היא מבקשת שישוב למקומו, חוזר ומתחיל לזעוק מכאבים תוך כדי גלגול עיניים והשתנקות מבועתת.
כמצופה, קמה מהומה במטוס, אנשים צועקים לדיילות שימהרו לקרוא לעזרה. הללו שואלות אם יש רופא בין נוסעי המטוס, והנה, קם אחד מהנוסעים ומציע את עצמו, “אני רופא”, אומר ופונה להביט ב”חולה”.
הוא בוחן את היהודי ומודיע נחרצות: האיש עובר התקף לב הזמינו אמבולנס במהירות.
תוך דקות יוצא היהודי מלווה ברופא אל בית החולים. בהגיעו, יורד מהאמבולנס ופונה למצוא לעצמו מקום לשהות בשבת…
בזאת לא תם הסיפור. אחד האדמו”רים סיפר את המעשה בשבחו את האומץ של היהודי בפני קהל חסידיו, לפתע קם אורח והודה לפני הרב “אני הייתי שם!”.
“אתה הרופא?” שאל האדמו”ר.
“כן” השיב הלה.
“מדוע אמרת שקיבל התקף לב בשעה שהיה בריא לחלוטין?” התעניין האדמו”ר.
אמר ה”רופא”: כבוד הרב, כמה שבתות לפני כן קבלתי על עצמי לא לחלל את השבת ונקלעתי גם אני לאותה הטיסה ולא ידעתי מה לעשות, לא ניתן היה לרדת מהמטוס. פניתי לבורא עולם והתחננתי שברצוני לשמור את השבת. שייתן לי עזרה וסיוע. ואכן מיד שמעתי קריאות אם יש רופא בין נוסעי המטוס. התנדבתי להיות ה”רופא” וניצלתי מחילול שבת…
שני יהודים שעשו קומבינה על מטוס שלם…
“וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם” (כי תשא לא טז)
אז עד שיגיע האומץ לעזוב, בתחבולות תעשה לך מלחמה, ותתפלל, העזרה משמים בוא תבוא.
נהנת? התחזקת? שלחו את זה הלאה…
השיתוף שלך מזכה את הרבים!