מאת: ה”ה נתנאל העצני הי”ו
בחנוכה משחקים.
כל ילד מקבל סביבון במתנה. מפגשי משפחה ומשחקים קבוצתיים פופולריים מאוד בימים אלו.
אומרים שהמקור לכך כבר מהחשמונאים: כידוע לפני הניצחון הגדול הקים אנטיוכוס אצטדיון מפואר מחוץ לירושלים לבקשת המתייוונים, וכל נערי ישראל הוזמנו לשחק שם בכפייה בכידונים וחרבות אימונים ותרגילים. לאחר הניצחון הנהיגו החשמונאים זכר לאותם תרגילי משחק, משחקים בעלי אופי יהודי אמיתי.
בכל משחק אפשר למצוא נקודה שמובילה לעבודת ה’: הסביבון והרעשן שמוכרים כמשחקי חנוכה ופורים מלמדים אותנו שאין להתייאש לעולם. הכל מסתובב בסופו של דבר. גם בזמנים הקשים ביותר כשנדמה שאפסה כל התקווה – הכל מסתובב ברגע אחד, ויוצאים מחושך לאור ומשעבוד לגאולה.
מספרים, שפעם אחת נכנס ר ישראל מרוז’ין בחנוכה לבית המדרש וראה כמה נערים משחקים במשחק ה”דמקה“. הנערים ממש נבהלו ומרוב בושה רצו שהאדמה תבלע אותם, אבל ר’ ישראל הרגיע אותם וביקש מהם ללמוד ממשחק הדמקה לקח נוקב לעבודת ה’:
א. כדאי לתת אחת בשביל להרוויח שתיים.
ב. אסור לקפוץ שני מהלכים בבת אחת.
ג. מתקדמים תמיד קדימה ולא מסתכלים אחורה.
ד. אחרי שמגיעים לסוף, למעלה, אפשר ללכת לכל הצדדים.
היה גם איזה רבי שכשראה כמה מחסידיו משחקים בקלפים בחג החנוכה, פנה אליהם ואמר: מהמשחק הזה למדתי שני דברים לעבודת ה’:
א. שמי שיש לו קלפים רעים זורק אותם ומתפטר מהם.
ב. כשעולה לאדם קלף טוב ומוצלח, הוא מסתיר אותו ולא משוויץ בו לכל העולם.
ויש את הלקח ממשחק הכדורגל שלימד הרב שלום שבדרון את אותו תלמיד:
א. רק בשעת המשחק משחקים. לא יעזור להגיע אחרי המשחק ולנסות להכניס כדור.
ב. כל עוד אתה נושם המשחק בעיצומו.
ג. רק כשיש מולך שוער ושחקנים המתנגדים לך עליך להבקיע שער.
ד. דווקא בהתמודדות כשיש מפריעים ואתה מצליח להתגבר זהו ניצחון אמיתי.
חג חנוכה שמח.
