כל מה שכדאי לדעת על פירות יבשים:
ייבוש פירות היא אחת משיטות שימור המזון העתיקות ביותר. כיום כל התהליך הארוך הזה נחסך הודות למכונות ייבוש מודרניות.
שתף מאמר זה
Share on print
Share on facebook
Share on whatsapp

לרגל ט”ו בשבט הקרב ובא, נביא דברים אודות ייבוש פירות, שהיא אחת משיטות שימור המזון העתיקות ביותר. במקור, הייבוש היה מתבצע מול שמש או על האש, בתאריך ארוך הלוקח ימים רבים. אך כיום כל התהליך הארוך הזה נחסך [או שלא] הודות למכונות ייבוש מודרניות. עם זאת, עם הזמן והתקדמות והייצור ההמוני, הרכבם של הפירות היבשים שונה, והוא כבר לא כל כך טבעי, ואותו משמש או שזיף מיובש, הוא כבר לא בדיוק החטיף הבריא שאתם אולי חושבים שהוא.

למעשה, אם בעבר הפירות היבשים היוו מקור מצוין לסיבים תזונתיים ואולי שווי ערך למנה של פירות טריים, בימינו בנוסף לרכיבים הטבעיים מתווספים אליהם מרכיבים שונים ומשונים, ולעיתים צריכה מוגברת שלהם משיגה את ההיפך מצריכת פירות מיובשים בשיטה המיושנת.

גופרית דו חמצנית – המרכיב הראשון בהיזקו בפירות יבשים של ימינו הוא גופרית דו- חמצנית, שהוא בעצם גז עם ריח לא נעים שנוצר משריפת נפט או פחם, כן-כן, אותו אתם בעצם מכניסים לגוף. גז זה משמש כחומר חיטוי, חומר מלבין, כחומר משמר הנוסף למזון. הוספת גופרית דו-חמצנית לפירות יבשים לפני תהליך הייבוש, שומרת על צבעם וטעמם, ומאריכה את חיי המדף שלהם. חשיפה גבוהה לגופרית דו-חמצנית עלולה להזיק, ולהיות אפילו קטלנית לחולי אסתמה ולסובלים מאלרגיות או רגישים
לסולפט )המלח שבחומצה גופרתית(. בצריכה גבוהה מאוד החומר הינו רעיל, ומסוכן הן לגוף והן לסביבה.

תוספת סוכר – בתהליך ייבוש הפירות, הפירות מאבדים מים רבים, ועם המים מאבדים גם את הסוכרים הטבעיים שבהם, הפרוקטוז. בעוד הפרוקטוז שבפירות אינו גורם לעלייה חדה ברמת הסוכר בדם, מיני מתיקה אחרים העשויים מסוכר רגיל ודאי
שתורמים לכך. ישנם דרכים אחרות להמתיק פירות מיובשים, ללא תוספת סוכר, אלא ע”י שימוש במיצי פירות טבעיים או ממתקים טבעיים אחרים כגון סטיביה.

ובכל זאת, הפירות היבשים הינם בעלי ערך קלורי גבוה, ומספקים לגוף מרכיבים חיוניים רבים. הסיבים תזונתיים שבהם חיוניים לשמירה על מערכת העיכול ומניעת עצירויות, כשמבין כולם – השזיפים מסוגלים ביותר לכך. צריכה מבוקרת שלהם עוזרת למערכת העיכול.

בנוסף, הם מכילים רמה גבוהה של מינרלים החיוניים לגוף האדם כגון: ברזל, סידן ואשלגן. לפירות באופן כללי רמה גבוהה של פיטוכימיקלים, שהם חומרים טבעיים המסייעים בהפחתת הסיכון ללקות במחלות כרוניות למיניהן, בעיקר במערכת הלב והדם, וכן ביופלבנואידים [בעיקר בצימוקים] המסייעים בשמירה על רמת כולסטרול מאוזנת וזרימת דם תקינה, ורמה גבוהה של בטא קרוטן )בשזיפים ומשמשים(, המסייע בשמירה על ראייה תקינה’ ועוד.

אהבת? שתפו הלאה
Share on print
Share on facebook
Share on whatsapp

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

החודש עובדים על ואהבת:
עובדים על ואהבת
שולחים סיפור אישי על עזרה לחבר ונכנסים להגרלה
צעירים משפיעים!
18-Mail
הרשמה לעדכונים
פרויקט במדרכה | הנערים משתפים למה הם באים למפגשים בכל שבוע
פרויקט במדרכה | הנערים משתפים למה הם באים למפגשים בכל שבוע
דילוג לתוכן