מהם מנהגי ט”ו בשבט?

מנהגי ט”ו בשבט: נוהגים להרבות באכילת מיני פירות האילן בליל ט”ו בשבט ולברך עליהם את הברכות הראויות להם, להראות בזה שהוא ראש השנה לאילנות. ובמיוחד ראוי לאכול מפירות שבעת המינים אשר נשתבחה בהם ארץ ישראל, שהם : חיטה , שעורה , זיתים , תמרים , ענבים , תאנים ורימונים.

מהו הזמן הראוי לעשות את סדר ט”ו בשבט?

ראוי להימנע מלעשות את סדר ט”ו בשבט סמוך לסעודה ( לפניה ) , היות שיכול להיכנס לספק לגבי הברכה האחרונה . אלא הנכון להביא את כל הפירות בסיום הסעודה לפני ברכת המזון , שאז לכל הדעות ברכת המזון פוטרתם ,

האם אומרים תחנון בט”ו בשבט?

יום ט”ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות, ואין אומרים בו תחנון , ולא במנחה ביום שלפניו [י”ד בשבט ].

האם מותר לצום בט”ו בשבט?

אין לצום בט”ו בשבט אפילו צום “יארצייט” (אזכרה), וכן חתן וכלה ( שהנוהגים להתענות ביום חופתם ) לא יתענו ביום זה.

האם יש לימוד מיוחד בליל ט”ו בשבט?

יש נוהגים לעשות לימוד בליל ט”ו בשבט, ולומדים בו משניות או פרקי זוהר שעוסקים בעניין הפירות, בהבנה ככל האפשר . ובפרט יש ללמוד את ההלכות השייכות לדיני ט”ו בשבט , כגון ענייני עורלה , תרומות ומעשרות וכדו’ .



האם מברכים על זית כבוש בתוך הסעודה?

המנהג שלא לברך על זית כבוש ” בורא פרי העץ ” בסעודה [ שהרי הוא טפל ללחם ] , אלא יברך על פרי אחר [ כגון על התמר , שהוא הבא בסדר הקדימה ] ויפטרנו.

מה לגבי אכילת עוגה תוך כדי סעודת ט”ו בשבט?

לכתחילה אין ראוי לאכול עוגה בתוך הסעודה [ שמא נפטרת בברכת ” המוציא ” ] , מה גם שלעניין הצורך בחיטה יוצאים בברכת “המוציא” כשאוכלים לחם , ואת רוצה לאכול בכל זאת , לא יברך עליה ( מזונות ).
ואם היא יבשה , וכססת וממולאת (כמו גלילית , וופל וכדו’), ואוכל בסוף הסעודה לקינוח , הרוצה לברך עליה ” מזונות ” יכול ויש לו על מה לסמוך.

מה לגבי אכילת חטיף העשוי מחיטה תוך כדי הסעודה?

ממתק שברכתו ” מזונות ” ( כמו ביסלי וכדו’ ) יכול אפילו לכתחילה לברך עליו ולאוכלו לפני ברכת המזון.

מה הדין לגבי ברכת “בורא פרי האדמה” תוך הסעודה?

אפשר לברך בתוך הסעודה ברכת האדמה רק על ירקות שאין הדרך לאוכלם עם לחם , כגון בוטנים , גרעינים וכדו’ . [ ירקות שאי אפשר לברך עליהם בתוך הסעודה : קישוא , עגבנייה , מלפפון , ירק כבוש או מבושל , חמוצים ] .

מה דין לגבי שתיית בירה בתוך הסעודה?

הנוהגים לשתות בירה כדי לטעום מכל שבעת המינים [ שהרי היא עשויה משעורים ] , אין להקדימה לשאר המינים , כיוון שרובה מים וברכתה “שהכל”.


האם יש בעיה לברך עם פירות לחים או שיש עליהן ממש רטיבות?

דבר שטיבולו במשקה האוכל [ שלא בתוך הסעודה ] דבר שיש עליו רטיבות משקה ( משבעת המשקים המטמאים , שהם : יין , דבש , שמן , חלב , טל , דם ומים . וסימנם : י”ד שח”ט ד”ם ) , והוא טופח על מנת להטפיח ( כפי שמצוי בפירות ט”ו בשבט , שמביאים אותם לשולחן רטובים מהשטיפה ) , ולא ניגב אותם , צריך ליטול ידיו בלי ברכה לפני אכילתם.

מה עושים בפירות שיתכן ויש בהם תולעים?

פירות שמצוי בהם תולעים, צריך שיפתחם ויבדקם לפני שמברך עליהם ברכת הנהנין, ובפרט בפירות המיובשים. האוכל תולעת חייב בחמישה איסורים (לאו מן התורה), והרי הוא משקץ נפשו ומטמא ליבו מעבודת השם.

האם יש ענין להתפלל תפילה מיוחדת על אתרוג נאה?

קבלה בידינו לבקש ולהתפלל בט”ו בשבט שהשם יתברך יזמן לנו בסוכות הבא אתרוג נאה ומהודר, לפי שביום זה נידונים פירות האילן.