שאלה מתבקשת לאחר ימי הרחמים בהם התעלנו רוחנית והתקרבנו לאבא שבשמים, אז מדוע מיד לאחר מכן הוא מבקש מאיתנו לצטת מהבית למשך שבעה ימים, לבנות משהו עראי שיהרס לאחר מכן, לאכול בסוכה ולישון בה?? ועוד מבקש מאיתנו לשמוח?! איך אפשר לשמוח כשהכל מסביב רעוע וזמני?
התשובה: דווקא משום ההתקרבות אל בורא העולם, דווקא מחמת העלייה הרוחנית אנו נדרשים לעזוב לרגע את ביתנו, את הגשמיות, את המבצר והביטחון שיש בבית יציב וחזק ולצאת החוצה. להראות בעיקר לעצמנו שאנו סומכים על בורא עולם. שאנו מחוברים אליו. שאנו מאמינים שגם כשרעוע ויש קשיים יש מישהו שנמצא איתנו וסוכך עלינו. שומר ומחבק באהבה את בניו. בחוץ תחושת הביטחון העצמי נעלמת ובמקומה מגיע הביטחון בבורא.
ולכן אנו גם מצווים לשמוח: כי מי אינו שמח כשהוא יודע בידיעה מעשית שיש בורא שמלווה אותו בכל צעד ושעל.
