כמה יהודים נהרגו בזמן חורבן בית המקדש?
הגמרא מספרת: ‘אמר ר’ יהושוע בן קרחה סח לי זקן אחד מאנשי ירושלים: בבקעה זו הרג נבוזראדן רב טבחים (הממונה על חורבן בית המקדש) מאתיים ואחד עשרה ריבוא, ובירושלים הרג תשעים וארבע ריבוא על אבן אחת עד שהלך דמן ונגע בדמו של זכריה’ (גיטין נז:)
בחשבון פשוט יוצא שהוא הרג יותר מ3000000 (כן יותר משלושה מיליון!) יהודים ובגלל מה?
הגמרא שם מספרת שכשהגיע נבוזראדן לבית המקדש הוא ראה את דם מבעבע ותוסס ושאל את אנשי המקום מה זה הדם זה? והם שהתביישו לספר ענו לו שזה דם מן הזבחים שהקריבו במקום הוא שומע זאת ומצווה להביא לפניו את הבהמות שמהם היו מקריבים ושוחטם בסמוך וכאשר הוא רואה שדמם שונה בתכלית הוא מאיים עליהם או שאתם ספרים לי או שאני סורק את בשרכם במסרקות של ברזל אותם אנשים מבינים שהסתבכו ומספרים לו את האמת ‘נביא היה לנו והוא היה מוכיח אותנו בדברי יראת שמיים קמנו עליו והרגנוהו וכבר מאתיים חמישים שנה הוא תוסס’, נבוזראדן שומע זאת ומכריז: ‘אני אניח את דעתך’ ומתחיל במסע ‘נקם’ למענו והורג 80000 פרחי כהונה והדם לא נח ממשיך והורג סנהדרין קטנה וגדולה ולא נח וממשיך והורג גדולי ישראל, ילדים וילדות תמימים מטובי בנינו עד שמגיע לסכום העצום הזה, כשהוא קולט שזה לא ילך כך, הוא זועק: ‘טובים שבהם הרגתי, את המובחרים ביותר וזה לא עזר, האם אתה רוצה שאהרוג את כולם?!?!’ מיד נח הדם והפסיק לבעבע.
שאל על כך רבי יחזקאל לוינשטיין: אם החטא של הריגת זכריה היה כל כך חמור עד שגם אחרי שנהרגו שלושה מיליון איש הדבר לא התכפר איך פתאום נרגע הדם שנבוזראדן קם ונתן צעקה?
אלא שלמרות תסיסת הדם במשך מאות שנים עדיין לא הכירו ישראל בעומק החטא רק באותו רגע שנבוזראדן צעק האם הוא רוצה שכולם ימותו? הבינו כלל ישראל שאם יש ביזוי תורה וביזוי תלמידי חכמים אזי חס ושלום מרחפת סכנת כליה על עם ישראל באותו רגע הם התעוררו לתשובה ואז מיד נעצר הדם אילו היו מתעוררים לתשובה קודם לכן היו חוסכים את הדם זה ואת ההרג של שלושה מיליון יהודים.
נורא נוראות כמה חמור עוון ביזוי התורה.
ה’נתיבות’ אומר שכל המטרה במגילת איכה היא כדי שנתבונן לתקן את החטאים ועל ידי זה יתבטלו הגזירות.
עדיין לא זכינו לבניין הבית ועדיין הקב”ה שואג כל לילה במשך קרוב לאלפיים שנה “אוי לבנים שבעוונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתי את בניי לבין האומות” אילו היינו מצליחים לשמוע את שאגתו של הקב”ה היינו משתגעים מרוב צער וכעת שאיננו מצליחים אפילו לשמוע אותה אין לנו אלא להתעורר בתשובה להתחזק ולתקן את דרכינו ואם אז הצליחו ישראל בכח התשובה לעצור את ההרג בוודאי ובוודאי שגם היום אם נתעורר לתשובה הגזירות יפסקו.
שאלו את הרב אלישיב זצ”ל מה צריך לתקן בעניין המחלה הנוראה שרחמנא ליצלן והמון חולים בה ואין לתאר את הצער והייסורים שעוברים החולים ובני משפחותיהם וכמה יתומים ואלמנות יש ממחלה זו, וכל זאת ללא המחשבה על המצב הכלכלי שנשאר למשפחה אחרי שהוציאו הכל על מנת להיטיב מעט עם החולה, והוא ענה שזהו קול קורא מן השמיים להתחזק בכבוד התורה ובכבוד תלמידי חכמים ממש כפי שאומרת הגמרא “כל המבזה תלמיד חכם אין תרופה למכתו” אז עם ישראל בכללותו לוקה.
הגמרא במסכת שבת שירושלים לא חרבה אלא על שביזו תלמידי חכמים שבה ומבאר רבינו יונה שתלמידי חכמים הכוונה לאותם שמעמידים את יסודות הדת ולכן בלעדיהם אין דת ואם כן אין עם ישראל לכן החורבן והצרות אינם עונש פשוט המעמד שלנו כעם נסדק בזה שהיראים והצדיקים נחשבים ללעג וקלס. ה’בן איש חי’ מספר ששמע אדם שמעודד את בנו להמשיך ללמוד ולהשקיע והוא אמר ‘בני אם תמשיך ללמוד יפה, תגדל ותהפוך להיות לתלמיד חכם’ ולאחר זמן ראה שהילד הזה עזב את הלימוד ופרק עול מששאלו ה’בן איש חי’ מדוע הרי ראה ברכה בלימודו הילד ענה ללא חשש ‘אבא אמר שאני יהפוך לתלמיד חכם ואני לא מעוניין בזה’ ‘מדוע’ שאלו ה’בן איש חי’, הילד השיב ‘תלמידי חכמים מבוזים ואני מעוניין להיות מכובד’.
מסע הציד על כל מי שירא את ה’ ותורתו אולי בסוף יישא פרי, אולי בסוף יהיה אברך או משפחה שתעזוב את הדרך ואולי הגזירות יהיו בבחינת ‘כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ’ ויתווספו תלמידי חכמים לספסלי הישיבות, אבל את המכה של הביזיון בעיני אותו ילד לא יהיה קל לתקן.
העניין הוא ממש לא המאה שקלים יותר או פחות, הוא עמוק הרבה יותר קיימת בתקשורת כיום הערכה רבה (שלא לומר הערצה), למי שיפגע בלומדי התורה חזק יותר למי שיגרום לעוד ילד יהודי לאבד את הזהות, ולנו נשאר רק לעשות קידוש ה’ ולהראות את הטוב והמתוק שיש ביהדות, ולהרים את גאוותינו בזה שאנחנו יהודים, סיימנו לענוד את הטלאי הצהוב כגנאי בואו ונתחיל לענוד אותו בחזה נפוח.
