• מהם ימי בין המצרים ומה משמעותם?

ת. ימי בין המצרים הם ימי אבל וחשבון נפש עקב חורבנם של שני בתי המקדש (שהאחרון נחרב לפני 1951 שנים), החלים בין צום שבעה עשר בתמוז לצום תשעה באב, בימים אלו קיימים דיני אבלות מסוימים על מנת לציין את כאבנו על הדבר.

חז”ל מספרים שב-יז’ בתמוז ובתשעה באב אירעו עוד אירועים טראגיים, ב-יז’ בתמוז אירעו חמישה דברים ובתשעה באב חמישה דברים.

ב-יז’ בתמוז: 1. נשתברו הלוחות הראשונות, ברדת משה מן ההר כשראה את מעשה העגל  2. בוטל קורבן התמיד מלהקריב בזמן בית ראשון (שכבר לא מצאו הכוהנים כבשים להקריב) 3. בחורבן בית שני האויבים הצליחו לפרוץ את חומת ההגנה של העיר 4. אפוסטומוס (שר יווני) שרף את התורה (יש אומרים תורה שכתב עזרא הנביא ויש אומרים כל תורה שמצא) 5. הועמד צלם בהיכל בית המקדש.

בתשעה באב: 1. נגזר על אבותינו בדור המדבר שלא יכנסו לארץ עקב חטא המרגלים 2. נחרב בית ראשון       3. נחרב בית שני 4. נלכדה ביתר 5. נחרשה העיר (מסבירים שהכוונה היא ששיטחו את ירושלים מכל הבתים).

• האם מותר ללכת לים או לבריכה בימי בין המצרים?

ת. בשולחן ערוך מובא  שימים אלו מסוכנים וצריכים זהירות נחלקו המפרשים האם הכוונה גם לגבי שחיה או רק דוגמאות שהובאו שם ולהלכה פסק הרב עובדיה שמותר גם אם לא הלך לפני (יש דעות שתולות את העניין בזה).

(כל זה לעניין הלכה אך יש לדעת שרבו הנוהגים שלא לטייל כלל בימים אלו ואין לזלזל במנהגם שמקורם בקדמונים).

• מדוע אין אוכלים פרי חדש בימים אלו והאם מותר בשבת?

ת. נהגו לא לאכול פירות חדשים וכן לא ללבוש בגד חדש בימים אלו מהסיבה שיש לברך על דברים אלו ‘שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה’ וימי בין המצרים אינם ימים שאנו שמחים להיות בהם, ומטעם זה מותר ללבוש בגדים שאינו מברך עליהם כגון גרביים נעליים גופיות וכו’ , יש לדעת שאין נוהגים מנהגי אבלות בשבת ולכן עיקר ההלכה שמותר לברך ‘שהחיינו’ בשבת ובפרט שיש צורך בהם לכבוד שבת, אולם לאחר ראש חודש אב שכידוע ממעטים בשמחה עדיף להחמיר גם בשבת.

• האם איסור אכילת פרי חדש הוא באופן גורף?

ת. יש מקרים בהם הקלו א. לחולה שאינו אוכל ופרי חדש יעורר לו את התאבון ב. מעוברת שראתה פרי חדש ומעוניינת בו חוששים שמא יפגע העובר לכן התירו ג. קטן שהבחין בפרי חדש ותאב לו ד. פרי חדש שחוששים שיעלם מן השוק לאחר תשעה באב או שיאבד מטעמו מותר גם למחמירים ועדיף שיאכלנו בשבת.

• מה דין אדם ששכח ואכל פרי חדש בימות החול?

ת. אדם ששכח ובירך ‘בורא פרי העץ’ על פרי חדש (כגון אבטיח), ולפני שאכל נזכר שפרי זה הוא חדש יברך ‘שהחיינו’ ויטעם מן הפרי ואם נזכר בכך רק לאחר שאכל (ולא בירך שהחיינו), לא יאכל מפרי זה עוד ולאחר תשעה באב יאכל פרי אחר חדש ויכוון לפטור על ידי ‘שהחיינו’ את הפרי שאכל (את האבטיח) ואז יוכל לאכול ממנו.

• האם מותר להתחתן בימים אלו?

ת. יש נוהגים שלא להתחתן כלל בימי בין המצרים (בכל השלושה שבועות), אך מנהג הספרדים ועדות המזרח לערוך נישואין עד ראש חודש אב, ונמנעים מראש חודש עד תשעה באב כולל, ויש מקומות שנהגו לאסור גם במוצאי תשעה באב.

לגבי אירוסין מותר לעשות ללא שירים וריקודים.

• מה הדין בימים אלו לגבי מוזיקה?

ת. נשתדל להקיף את הנושא כולו, בימי בין המצרים אסור לשמוע מוזיקה אך בסעודות מצווה הנערכות בזמנם הדבר הותר כגון: מילה, פדיון הבן, בר מצווה הנערכת ביום המדויק, סיום מסכת וכד’, אבל בסעודה הנערכת בליל הברית או בר מצווה שלא בזמנה וכן סעודה לצורך מגבית צדקה אין היתר לשמוע מוזיקה.

איסור שמיעת מוזיקה הינו בין בכלי נגינה ובין על ידי השמעה מפלאפון, רדיו ושאר אופנים אך שירים ווקאליים (המוקלטים ללא כלי נגינה) מותרים לשמיעה וכמובן שמותר לשיר בפה, אך הרב עובדיה מדגיש שצריך להימנע גם ללא כלי נגינה במצב ששירים אלו מביאים לידי שמחה והתלהבות.

וכן אסור לעשות ריקודים ומחולות גם לצלילי שירים ווקאליים, מי שפרנסתו ממוזיקה כגון שמנגן לגויים או מלמד שיעורי נגינה ויהיה לו הפסד במידה ויפסיק, יכול להמשיך עד שבוע שחל בו תשעה באב וראוי להחמיר מראש חודש, הרב עובדיה מציין בספרו שהמנהלים קייטנה ולצורך הסדר והמהלך התקין זקוקים להשמעת מוזיקה שללא זה לא יוכלו להשתלט על הילדים, מותרים בכך.

שירים שלא למטרת הנאה כגון שיר המתנה בטלפון או בפרסומת או בנסיעה כדי שלא ירדם וכן מזמורי תהילים המלווים במנגינה (לא שירים מן התהלים אלא קריאה המלווה במנגינה) או תוך כדי סרטונים (רבו סרטוני הרבנים המלווים בנגינה) מותר אך המחמיר תבוא עליו ברכה, לעומת זאת המתעמל ורגיל לשמוע מוזיקה להוסיף מרץ, מותר רק עד ראש חודש אב.

דינים אלו נוהגים גם בלילי שבת וכן בראש חודש. אדם עצוב או שמרגיש צורך בלבד אינו מותר בשמיעת מוזיקה אך הדיכאוני וכן לחולה על מנת להרים את רוחו יהיה מותר.