היי חברים,
השבוע נדבר על תוכי הדררה.
בטוח שנתקלתם בו פעם, בלהקת ציפורים ירוקות, רעשניות תופסות ראש על צמרת של עץ שלם בפארק הירקון בתל-אביב עד שמרוב ציפורים ירוקות כנראה לא ראיתם את העץ. אולי בתל אביב, בפארק או אפילו בגינה השכונתית שלכם.
אז מי אתה אדון דררה?
צבעו ירוק ואורכו הוא בערך 41 ס”מ , שוקל בערך 100 גר’ וקצת יותר, אורך חייו הוא עד 15-20 שנה. תוכי הדררה אמנם ממעט לדבר אבל שורק מצויין!
אם נתקלתם בתוכי הדררה תדעו שיש לכם עסק עם תוכי לא פרייאר בכלל!
תוכי הדררה בעל אופי קשוח, שתלטן, אחרי הכל הוא עוף מסוג המין הפולש, מסוג עופות שפשוט משתלטים על שטחי גידול, שטחים פתוחים, גינות וכל מרחב חופשי שימצאו.
אז מאיפה הגיע הדררה?
תוכי הדררה הגיע מהיערות הטרופיים שבאסיה, מאיזור אפריקה והאוקיאנוס ההודי. בדרך כלל הוא חי חופשי ומאושר ללא דאגות בטבע, אבל בשנים האחרונות הוא החליט לפלוש גם לאזורינו, למרות שכבר לפני ארבעים שנה הוא ביקר בארץ על ידי אנשים שהביאו אותו כציפור נוי.
ולכן תוכלו לפגוש בו כמעט בכל מקום פתוח בארצנו, על עצים וחורשות מצפון ועד דרום הארץ.
תשמור על קשר אחי?
ציפור נוי זה נחמד אבל תוכי הדררה הוא בעל אופי קצת מורכב כמו שאמרנו, גבר קשוח מאד, אבל הכל תלוי אם תמצא חן בעיניו, אז הוא יכול בהחלט להיות ידידותי, הוא פחות ידבר איתך, אבל בטוח תוכלו לשרוק חזק ביחד.
אבל היי, זהירות. הוא יכול להיות תוקפני ואגרסיבי לפעמים, תלוי על איזה כנף הוא קם בבוקר…
מה בתפריט?
כשהדררה חי בטבע הוא אוכל פרחים שונים, צמחייה, זרעים, גרגירים ופירות, אורז, תירס ולקינוח כן, גם גרגירי קפה! אם הוא חי בתנאי שבי, הוא יותר מפונק ואוכל ירקות, לחם טבול במים וביסקיווטים!
תוכי בעל-בית
תוכי הדררה הוא תוכי אגרסיבי ודומיננטי בכל שטח שהוא מגיע אליו, קשה מאד לפספס אותו, הוא אפילו משתלט על קינים אחרים של ציפורים בסביבה, לא כל אחד ירצה להתעסק איתו ולכן אין לו הרבה אויבים.
הדררה בעצמו נחשב כמזיק לגידולים חקלאיים למרות זאת, יש לו חסינות והוא נחשב לעוף מוגן.
תוכי מספר:
לפני כמה שנים במהדורת החדשות בארגנטינה דיווח כתב החדשות על אסיר חדש ומוזר שנמצא בחקירת המשטרה ושוהה במעצר הדוק. העציר היה תוכי.
בהחלט אסיר לא שיגרתי, אתם אולי לא תאמינו אבל שופט ארגנטינאי הורה לעצור את התוכי, כל זאת בעקבות סיכסוך שכנים, כל אחד טען שהתוכי שייך לו. במשך חמישה נאלצו השוטרים לחקור את התוכי הבעייתי, כשלבסוף אמר התוכי את שמו של הבעלים האמיתי שלו, ואפילו שרק את המנון קבוצת הכדורגל האהובה על בעליו, שוחרר התוכי הנאמן וחזר אל בעליו המאושר.
