מגיש: הרב אברהם כהן הי”ו
מה מברכים על עוגת גבינה?
אם בסיס העוגה זה מאפה דק אז תלוי בדרך אכילתו אם רגיל להפרידם יש לו לברך קודם מזונות (על ידי שיפריד מעט מהמאפה) ואח”כ לברך שהכל על הקרם אולם אם כל שימוש המאפה התחתון הוא כדי להחזיק או כדי שלא יתלכלך האוכל אז מברך על הכל ביחד שהכל אולם בשכבה עבה שכמובן שהיא שם על מנת לתת טעם ונוכחותה משביעה למרות שמעוניין בעיקר בשכבה העליונה יכול לברך מזונות אולם עדיף כדי לצאת מן הספק לקחת חתיכה קטנה מהשכבה התחתונה ולברך מזונות (ויכוון שלא לפטור את השכבה העליונה) ויברך בנפרד על השכבה העליונה ויוצא ידי כל הדעות.
אנו יושבים כמה שעות ולומדים, האם הפסק זמן נחשב הפסק לדיני ברכות?
אם יושבים במקום אחד ומגישים להם תה או קפה, ושותים (סעודת ארעי) אפילו שהו בין פעם לפעם יותר משעה ומחצה לא צריכים לברך על כוס וכוס אלא די בברכה אחת וטוב שיכוון שפוטר את כל מה שיגישו לפניו, אבל אם יוצא מהבית נחשב להפסק ולכן כשחוזר צריך לברך שוב.
וצריך לזכור לברך על המחיה תוך 72 דקות לאכילתו, ואם עדיין כוונתו לאכול וחושש שמא יעבור זמן זה יכול לברך ואח”כ שיגישו לו עוד אינו צריך לברך עוד פעם ברכה ראשונה כיוון שהיה בדעתו להמשיך לאכול.
מדוע לא אומרים תחנון מראש חודש סיוון עד יב’ בסיוון?
הטעם הוא ש-12 ימי החודש הללו נשתנו לטובה משאר החודש ויש בהם קדושה יתירה
א’ הוא ראש חודש ב’ נקרא יום המיוחס שבו נאמר ‘ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש’ ג’,ד’,ה’ שלושת ימי הגבלה ו’ חג השבועות ז’ נקרא ‘יום טבוח’ יום תשלומי עולת הראיה של החג במידה ויוצא בשבת ומח’-יב’ אלו ימי תשלומים שכל רגל יש לו שבעה ימי תשלומים ( מו’ עד יב’ כולל).
מדוע נשארים ערים בליל שבועות ומה המעלות בלילה הזה?
פשט המנהג בכל עדת ישראל ללמוד בלילה הזה ומוזכר עוד בזוהר הקדוש: “חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה זה
והיו עוסקים בתורה ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות”
וכתוב בספר הכוונות שהעוסק במשך כל הלילה הזה בתורה מובטח לו שישלים שנתו, (שיחיה כל אותה השנה) ולא יארע לו שום נזק בשנה זו.
וכתב ר’ חיים פלאג’י שזוכה לבנים ובני בנים תלמידי חכמים ומתקן פגם העיניים.
והסבירו האחרונים שהטעם העיקרי משום שבקבלת התורה בני ישראל נרדמו וה’ הוצרך להעירם ע”י קולות וברקים לכן כדי לתקן אנו נשארים ערים.
מה יש ללמוד בליל שבועות?
נכון ללמוד את התיקון המודפס בסידורים שנתקן ונסדר על פי הזוהר והמקובלים, אולם מי שחשקה נפשו בש”ס ופוסקים אין למחות בידו כי יש לו על מי לסמוך והעיקר להימנע משיחת חולין, ועל פי הקבלה אין ללמוד משנה בלילה זה.
מי שאינו יכול להישאר ער כל הלילה מאיזו סיבה ילמד לפחות את סדר התנ”ך לפי המסודר בתיקון שיחשב לו שלמד את כל התנ”ך (כף החיים).
ונהגו שאין הנשים נשארות ערות בלילה זה וכן אינן קוראות את התיקון.
מתי מברכים ברכות השחר וברכות התורה ומה לא מברכים?
הנשאר ער כל הלילה אסור ללמוד משיגיע עלות השחר אלא יפסיק מלימודו וייטול ידיו ללא ברכת על נטילת ידיים וללא אשר יצר ויברך שאר ברכות השחר, וגם פסוקים בדרך תפילה ובקשה אסורים עד שיברך ברכות התורה.
ואם ישן וקם קודם חצות ייטול ידיו ללא ברכה (והמברך יש לו על מי לסמוך) ויברך ברכות התורה ובעלות השחר יברך ברכות השחר וייטול ידיו ויברך אשר יצר אולם אם קם לאחר חצות יש לו ליטול ידיו בברכה ולברך ברכות התורה, ויברך בעלות השחר ברכות התורה.
