חודש אדר וקורונה, איך אפשר לשמוח?

מחד אחרי פורים אנו בתקופה כל כך מאתגרת. איך אפשר להיות בשמחה?
שתף מאמר זה
Share on print
Share on facebook
Share on google
Share on whatsapp

מספרים על משוגע אחד שהגיע אל הפסיכולוג וטען שהוא עצוב מאוד. הפסיכולוג הציע לו להתאוורר קצת, לצאת מהבית לטייל, להתערבב עם אנשים.

הפסיכולוג נזכר שבעיר הסמוכה יש מופע קבוע פעם בחודש של בדחן שיודע לשמח ולשעשע, והציע לו ללכת למופע הקרוב.

“יש רק בעיה אחת”. אמר הפציינט והשפיל את עיניו: “אני הוא אותו בדחן”…

כלפי חוץ אנשים נראים שמחים ומאושרים ולמעשה זה רק תחפושת, בליבם פנימה אפשר והם שרויים בעצבות נוראה. מה עושים?

עברנו את פורים ונכנסו לסחרחורת נוראה. משהו מתרחש בעולם. השגרה מתהפכת, מה עושים? איך לוקחים שמחה לכל השנה?

ישנם עשירים שמקבלים כבוד מלכים ולא חסר להם שום דבר אולם הם בדיכאון ועצבות נוראה שגם גורמת להם לחולאים רעים מחוסר שביעות הרצון. ויש כאלו שאין להם שום דבר ובכל אופן תיראו אותם תמיד מחייכים. מאושרים.
מהו הסוד שיש להם? מהו סוד השמחה??

שמחה זו שלמות, כדי להבין מה הכוונה שלמות אמיתית נסתכל על תינוק. פעוט עם עיניים טהורות וזכות. כאשר מחייכים אליו הוא מחזיר חיוך שממיס גם אדם עם לב של אבן. איך התינוק כל כך מאושר. תחשבו על זה? איך הוא מחייך, הסיעודי הזה, הוא לא יכול להסתדר לבד, כל דבר שהוא צריך הוא מתחנן ובוכה שיעזרו לו. דברים מנמליים ופשוטים הוא לא עושה. אז מהיכן יש לו כזו שמחה?

כדי להבין זאת נספר סיפור: שתי ספינות טעונות ברכוש יקר ערך יצאו מהנמל בזמנים שונים וליעדים שונים. יעדיהן שונו באמצע הדרך מסיבות שונות.
ספינה אחת, בשהותה בלב ים נקלעה למארב של שודדי ים. הללו ארבו והסתערו עליה מכל עבר, זינקו לסיפונה וקשרו את רב החובל. הם כפו על צוות הספינה להטות את הכיוון למדינה אחרת. אי אפשר לתאר את צערו של רב החובל, מרוב צער קרס והתמוטט, ואחרי כמה שעות נפטר מדום לב.
בספינה השנייה גם הייתה דרמה. בעודה בלב ים התקבלה הודעה על שינוי קיצוני במסלול ההפלגה. רב החובל היטה את כיוון הספינה, שינה את תוואי הדרך והמשיך בשמחה ליעד החדש שנתבקש.

מה ההבדל בין שני המקרים הללו? בספינה הראשונה רב החובל התמוטט ומת כי הוא היה בעל הבית של הספינה. הוא רכש אותה אחרי שנים של עבודה יזע ודמעות, וכאשר השודדים הפקיעו את השליטה שלו, קרס והתמוטט כשראה את כל עמלו יורד לטמיון.
במקרה השני, הספינה הייתה שייכת לבעל הסחורה. הוא זה שקובע את מסלול ההפלגה ורב החובל רק עובד אצלו. לכן מיד שבעל הבית שינה את הכיוון הקברניט מבצע את הוראתו בשמחה. סמוך ובטוח מפליג ליעד החדש ללא חששות ובלבולים.

התינוק רגוע בגלל שהוא יודע שיש מי שדואג לו. ואין לו הרבה שאיפות מעבר לקיומו הנוכחי. לכן אם הוא שבע ערני ונקי הוא מאושר. לא צריך יותר מזה, הוא מרגיש שיש לו הכל. מרגיש שלמות!

שמחה זו שלמות!

כשחתן וכלה מתחתנים הם עושים שמחה כי הם הרגע הגיעו לשלמות. כשאדם בונה בית בסיומו הוא עושה חנוכת הבית כי זה שלמות. כל דבר שלם מביא שמחה.

התורה היא שלמות. עליה נאמר “תורת ה’ תמימה משיבת נפש” תמימה זו שלמה, ללא חסרונות, כמו שה תמים – שה ללא מום. ללא בעיות. ולכן כשבורא עולם שהוא השלמות נותן לנו תורה שהיא שלמה היא משיבת נפש ומרגיע את האדם לחסר חיסרון. למושלם.

קחו שני אנשים. לאחד יש מאה שקלים ביד ולשני מאתיים שקלים, למי לדעתכם חסר יותר?
את התשובה נבין כשנלמד את האמרה, אין אדם מת וחצי תאוותו בידו, יש לו מאה רוצה מאתיים, יש לו מאתיים רוצה ארבע מאות”.

זה שיש מאה מרגיש חיסרון של 200 ולזה שיש 200 החיסרון הוא 400. השאיפה שלו גדלה. המשילו זאת לאדם שהלך שש שעות במדבר ללא מים ולפתע מצא מים מלוחים. כל לגימה תצמיא אותו יותר. שום השגה לא משביעה את הלב, הוא תמיד רוצה יותר . לכן רק כשאדם לומד תורת חיים שניחנה בסגולה מיוחדת ליישב את הנפש ולהרגיעה. רק אז האדם רגוע מיושב ושמח.

עכשיו מובנת אמרת חכמינו: פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל. אם אתה עושה כן, אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא.

מהו הסבר המאמר? חכמינו מגלים לנו שבשביל להגיע לשלמות ולהיות שלווים ושמחים עלינו לשאול את עצמנו האם אנו מסוגלים: לאכול פת במלח, ולשתות מים במשורה, לישון על הרצפה, וללמוד תורה. מי שמסוגל לכך אין לו שאיפות, עכשיו בכל מה שיש לו הוא מאושר. הוא שמח שיש לו מזרון ומים בברז, אוכל כרצונו, וזמן ללמוד. עכשיו מתחיל האושר.

אומר דוד המלך: כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי. כשאדם מפנים שיש אבא שדואג לו כמו אמא שדואגת לבנה הפעוט. אין לך רוגע ושללוה מזה.

עכשיו אפשר לחייך…

אהבת? שתפו הלאה
Share on print
Share on facebook
Share on google
Share on whatsapp

כתיבת תגובה

18-Mail
הרשמה לעדכונים
קצרצרים - סיפור מדהים | קיצור שולחן ערוך | הרב אבי כנפו | מאור לנוער
קצרצרים - סיפור מדהים | קיצור שולחן ערוך | הרב אבי כנפו | מאור לנוער
סגירת תפריט
דילוג לתוכן