הרב צחאל טוויג הי”ו
עומדים אנו בפרשת דרכים. השנה החולפת כמעט מאחורינו ושנה חדשה מתקרבת. בוודאי רוצים אנו לדעת כיצד לגשת בצורה נכונה וראויה אל השנה שבפתח, כדי שנכתב ונחתם לשנה טובה ומתוקה בספרן של צדיקים, כדי שנוכל לממש את הציפיות ולהגשים את התקוות. לשם כך עלינו ללמוד איך לנצל כראוי את חודש אלול, את הימים הנוראים, לשמוע ללמוד לעשות.
אחד מגדולי התנאים, כפי שהתלמוד מספר, היה נחום איש גם זו. על שם שכל מאורע ואפילו שנראה רע היה אומר “גם זו לטובה”.
פעם אחת רצו היהודים לשלוח מתנה לקיסר והחליטו שנחום איש גם זו ילך שהוא מלומד בניסים. הביאו ארגז מפואר, עיטרו אותו, הדביקו עליו מבחוץ קישוטים ומילאו תוכו אבנים טובות ומרגליות ונתנוהו לנחום איש גם זו שיביא לקיסר.
נחום התפלל תפילת הדרך ויצא לשליחות. הלילה הגיע, והוא נכנס לבית מלון על אם הדרך. בעל המלון קיבל את נחום איש גם זו באדיבות יוצאת מן הכלל ואגב התעניין, מה יש לך בארגז?! אמר לו נחום איש גם זו, יש בו אבנים טובות ומרגליות להביא מתנה לקיסר.
נחום איש גם זו הכניס לחדרו את המטען היקר. את החמור הכניס לאורווה, התפלל ערבית, למד תורה, אכל קצת והלך לישון.
אבל הצוות של המלון לא הלכו לישון כל כך מהר..
בחסות החשיכה נכנסו לחדרו, הרימו את הארגז הכבד בזהירות והעבירוהו למרתף. אחרי שסיימו לרוקנו, יצאו מהדלת האחורית ומילאו בו חול ואבנים, נקו מהאבק והחזירו אותו למקום שבו היה מונח.
לפנות בוקר קם נחום איש גם זו, התפלל בנץ החמה ויצא לדרך. כשהגיע לקיסר פתחו את המתנה והנה חול ועפר, הקיסר רתח מזעם ורצה להוציא פקודת הריגה על כל היהודים.. מה עשה נחום איש גם זו ברגעים אלו, אמר: “גם זו לטובה”..
זו הייתה מידת הביטחון של נחום איש גם זו.
והנה קורה הנס. אליהו הנביא מגיע מחופש לאחד מהשרים של הקיסר ומציע הצעה. אולי העפר הזה הוא עפר מיוחד, מהעפר של אברהם אבינו שזה נהפך לחיצים וחרבות. ואכן לבסוף כך היה ושילחו אותו בפלוגה מלכותית ובכבוד גדול עם אבנים טובות ומרגליות.
עד כאן הסיפור שמובא בתלמוד. עכשיו נביא את אחד הפירושים המדהימים.
מבאר בפירוש הנודע ביהודה, שנחום איש גם זו הוא משל לנשמה. הנשמה שלנו.
הנשמה באה ממרחקים לעולמנו זה, ויש לה כאן תפקיד. כל נשמה נשלחת לפה עם שבועה “משביעים כל אדם לפני לידתו תהי צדיק ואל תהיי רשע” (גמרא נדה ל:). אלא שאנחנו שוכחים.
העולם הזה הוא בית המלון בו שהה נחום איש גמזו. וראש הצוות מנהל המלון הוא הרשע הכי גדול שיש בעולמנו, האויב הגדול ביותר של האנושות, היצר הרע. הוא משתדל להחטיא כל אחד ואחד, מקבל אותנו באדיבות: בוא אליי ואתן לך הכל. השירות הטוב והמפנק ביותר רק אצלי. הנה כאן יש חדרים מפוארים, רק תכנס לישון, תירדם.. הוא לא מבקש לחלל שבת, הוא לא מבקש ממך להפסיק להניח תפילין, הוא רק רוצה שתהיה רגוע.
רק מה, לפני שנרדמים הוא בא ומתעניין, אולי יש לך משהו במזוודה, איזה מצווה שעשית, ספר לי, ספר לכולם את כל המצוות שאתה עושה!!.
אומר הנודע ביהודה. אדם שמתחיל לפרסם את המצוות שעשה זהו המצב הכי גרוע עבורו, כי כל דבר שמתפרסם לא שורה עליו הברכה, ואז היצר הרע משתלט עליו והוא נשאר ללא מצוות.
הנמשל לנשמה עוד לא נגמר…
השחר מפציע. ימי החולין נסוגים ובאים. ימי התשובה, חודש אלול הגיע, היהודי מתנער מחיבוק היצר הרע, ומתייצב לפני מלך מלכי המלכים. אולם במקום להתעורר ולעשות תשובה האדם ממשיך להיות רגוע ושליו. אנו בטוחים שהקופסא שלנו מלאה באבנים טובות ובהמון מצוות שעשינו.
והנה מגיע יום ראש השנה. האדם נכנס בתורו ומודיע: הבאתי מתנה, מצוות שעשיתי כל השנה התורה שלמדתי, פותח המלך את הארגז והנה, שוד ושבר, הכל נעלם! יש בארגז רק חול ואבנים. היצר הרע הצליח לגנוב את הזמן..
אך יהודי מאמין בכל ליבו. בכל יום אנחנו אומרים, “הרוצה בתשובה”, אבא שבשמים, אעשה עכשיו תשובה אמיתית שתגיע עד כיסא הכבוד ותהפוך זדונות לזכויות. וגם זו לטובה, כל העפר והאבנים ייהפך למצוות, הכל יסתדר לטובה.
ואז מגיע הסניגור אליהו הנביא, ואומר למלך: התשובה שלהם היא אמיתית, אולי זה כמו העפר של אברהם אבינו “ואנוכי עפר ועפר”. תשובה מתוך הכנעה.
ואז כשיהודי עושה תשובה מתוך הכנעה אומר המלך נמלא לו את המזוודה בעוד שנת חיים בריאות אושר ועושר..
מי ייתן שה’ ירחם עלינו שנזכה לנצל את חודש אלול כמו שצריך בבחינת אני לדודי ודודי לי. אמן.
