מאת: הרב נתנאל העצני הי”ו
ישנו כלל בהשקעות: זה לא כמה הכפלת את השקעתך, אלא כמה גודל ההשקעה בעצם!.
כי אם נניח השקעתי עשרה שקלים. גם אם הרווחתי פי עשר! זה עדיין כלום ביחס למי שהשקיע עשרת אלפים, והרוויח רק עשרים אחוזים.
לי ביד יש רווח של מאה שקלים, והוא, הוא הרוויח אלפיים שקלים!. אין בכלל השוואה!!
להמחשת הנקודה: מתווך דירות מקבל בדרך כלל 2 אחוז מסך הקניה. שני אחוזים נשמעים כלום, לפני שמבינים מאיזה סכום עצום זה נגזר. 2 אחוז ממיליון וחצי, שווה למשכורת של חמישה חודשים!. כי זה לא כמה הרווחתי אל כמה גודל ההשקעה. ככל שהיא גדולה אנחנו מרוויחים יותר.
זה כמו, מי שאחרי מאה ועשרים שנות חיים מגיע לעולם הנצח, ומראים לו את כל זכויותיו וחובותיו, שחלקם הוא לא מכיר בכלל. “הזהו עולם האמת?!”, תמה וזועק בגרון ניחר, “זה לא שלי! אני לא עשיתי את זה!”. ואז נפתח וילון, יורד מסך ענק ועליו מרצדות תמונות חיים, חלקם שלו, חלקם של אחרים. הנה, רואים אותו מבקש מחבר להצטרף לשיעור. רק לבוא איתו לתפילה בשבת. רק שייקח דיסק וישמע בדרך. ורואים גם את השלכות הפעולות הפשוטות הללו. הנה, החבר התחזק והתחתן, בנה בית לתפארת, וילדיו עולים במסילה הנכונה ומקדשים שם שמים. וזה ממשיך, וממשיך, וממשיך.
אכן, הוא אמר בסך הכל משפט אחד, יש לו פה אחוז אחד קטנטן בלבד, אולם בתוך השקעה ענקית. האחוז הזה שווה המון.
חובה להזכיר, שזה גם כשאני בוחר להזמין חבר לצאת איתי למקום לא טוב, סך הכל ערב אחד, שעתיים תמימות שגרמו להידרדרות רוחנית לו ולזרעו, אחוז קטן בהשקעה גדולה וכושלת. האחוז הזה הולך לעלות לנו ביוקר.
נקודה זו נמצאת בפרשתנו: כשאישה נודרת נדר בכוחו של בעלה לבטל אותו, וכשהוא שומע ומקיימו, נושא את עוונה על כתפיו. “וְאִם הָפֵר יָפֵר אֹתָם אַחֲרֵי שָׁמְעוֹ וְנָשָׂא אֶת עֲוֹנָהּ” (מטות לו טז).
המפרשים לומדים מפסוק זה: שבכל גרימת מכשול לחברו, נושא המכשיל באחריות מלאה.
ועל אחת כמה וכמה המזכה לדבר מצווה, שזוכה במעשה המצווה ובהשלכותיו האין סופיים.
דורנו הוא דור מיוחד. דור השניות. דור בו הכל קורה ברגע. כמה כוח קיבלנו ביד, כמה עוצמה. השקעות קורצות מכל עבר ומכל פינה, לו רק נתפוס בהן אחוז אחד: שיחת טלפון של דקת שבת שלום יכולה להחיות נשמות, הבאת דיסק, ולא חסר מה, – ברגעים פשוטים אפשר להרוויח נצח!.
שבת שלום.
