מאת: ה”ה נתנאל העצני הי”ו
באחת הישיבות המצוינות של אז, היו נוהגים לבחון את הבחורים החדשים בדרך מקורית וייחודית. מבחן עמידה בעקרונות.
הגיע נער חדש לפנות ערב, קיבלוהו במאור פנים. הכניסוהו ללון בישיבה. מחר יישב לפני ראש הישיבה לבחון קבלתו למסגרת.
בוקר. חבריו לחדר מעירים אותו, מתלבשים, הוא מבחין בהם מכינים קפה ולא ייאמן, אוכלים לפני התפילה! צו מצפונו זועק שאסור אבל הם משדלים אותו, לא כל כך בעייתי, אפשר להקל… נו, בכבוד, תן ביס..
לאחר רגעים, קצת לחצים, מוצא את עצמו סועד איתם. הרי שכבר נאמר ‘אל תפרוש מן הציבור’… כמובן ברכת המזון בכוונה מתוך ברכון ותפילת שחרית מרוממת..
אחרי התפילה ניגש לראש הישיבה בדחילו ורחימו, שומע עד כמה הוא בחור נפלא ומצוין. אולם, אינו יכול להתקבל לישיבה. – סירוב.
התברר, שהמבחן התחיל כבר לפנות בוקר. אז קמו בלאט חבריו לחדר והתפללו עם נץ החמה. אחר כך חזרו למיטתם ו”קמו” שוב, בכדי לבחון עד כמה הבחור החדש עומד על עקרונותיו, במבחן הזה הוא נכשל.
כי זה נחמד וגם משובח להיות צדיק בן צדיקים. כשלא לחטוא נראה כמובן מאליו. אולם הגדולה היא להיעמד איתן על צדקת הדרך מול סביבה מתנכרת, עוינת, לוחצת.
לשמוע, מה אתה עושה פוזות? – ולשתוק. מה נהיית לי צדיק פתאום?! ולא להגיב.
“נו, תזרום!!” – ולא לזרום.
לעמוד על העקרונות מול לחצי החברה. מול העולם שלי. אלו שנראים כמוני. שסובבים אותי.
גם בטבע, דג חי הוא כזה ששוחה נגד הזרם. מי שנטול דעה ועקרונות, כמוהו, כדג מת, – נסחף.
אברהם אבינו נקרא כך, על שם שהוא מן העבר האחד וכל העולם מן העבר השני. אביו משפחתו חבריו ומכריו עובדי עבודה זרה והוא עובד לא-ל אחד. זו הגדולה האמיתית וקידוש שמו יתברך.
נקודה נפלאה זו נמצאת בפרשתנו: הקדוש ברוך הוא מבטיח שמכל הנשיאים שנשלחו לרגל בארץ ישראל, אחד יכנס לארץ (נוסף על יהושוע שיובא בהמשך). “וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ” (שלח יד כד).
מבארים המפרשים, שכל הזכות של כלב בן יפונה להיכנס לארץ ישראל, כיון שעמד איתן על עקרונותיו. שלא חשש לומר את דעתו בניגוד גמור לכל אלו שהלכו עימו. שאף ש”רוח אחרת הייתה עימו – וימלא אחרי” הטיב להשכיל וללכת בדרך ה’.
שבת שלום.
