יִצרנו או יוצרנו
שלושה סיפורים קצרים, מסקנה אחת | הראש היהודי
שתף מאמר זה
Share on print
Share on facebook
Share on whatsapp
מאת: ה”ה נתנאל העצני

אברך תלמיד חכם התעורר משנתו בבהלה וסיפר לאשתו חלום שחלם. כביכול נמצא ליד הקדוש ברוך הוא ומדבר עימו.

ניסתה אשתו להרגיעו שזה חלום שווא. הרי כל היום אתה לומד תורה ומקיים מצוות וחושב על הקדוש ברוך הוא. אז מה הפלא שחלמת עליו, הרי מה שאדם חושב ביום חולם בלילה.

אמר לה: אשתי היקרה, דווקא בשל כך חוששני שזה חלום אמת.

הרי אני מתעורר מוקדם, לומד כמה דפי גמרא ואחר כך רץ למקווה, תפילה, פת שחרית, וסדר לימוד בבוקר, ובצהריים, ומנחה וערבית, לקראת ערב עורך כמה סידורים ועולה לישון בכדי לקום מוקדם. מתי יש לי בכלל זמן לחשוב על הקדוש ברוך הוא?!

וזה מדהים!

אפשר להסתובב סביב משהו כל כך הרבה זמן, ועדיין, לא לחשוב עליו.

הראש מונח במקום אחר!!

עם ישראל התייחד בחוכמה. בראש היהודי. בפיקחות. עם הספר. וזה הולך ונשחק. שוכחים את הראש ומשתמשים יותר ברגליים.

רואים יותר שטחי ופחות מעמיק. יותר תרבות גוף מתרבות ראש – משכן הנשמה.

חכמנו כבר לימדונו. בכל עשייה ומחשבה כלשהיא יש לראות אלוקות. היכן בורא עולם נמצא בסביבה שלי. איך אני מבחין בו דרך מה שאני עושה כרגע…

רוצים דוגמא מאלפת, קחו:

כשנכנס אורח מגיברלטר לגאון רבי חיים קנייבסקי, אמר הרב בהתפעלות, “אהה. מגיברלטר..”

כשתמהו, מה לר’ חיים ולגיברלטר הסביר: הרי ישנו דין שהרואה את הים הגדול מברך ברוך אתה… העושה את הים הגדול. ונחלקו בזה, האם צריך לראות את האוקיינוס או מספיק לראות את הים התיכון. ואומנם בגיברלטר ניתן לראות גם את הים התיכון וגם את האוקיינוס יחד, ואפשר לברך שם את הברכה בהידור.

זו דוגמה ליהודי שבכל דבר שקורה סביבו מבחין בבורא עולם.

נקודה נפלאה זו נמצאת בפרשתנו: כותבת התורה בתחילת הפרשה: “שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” (במדבר א ב).

מדייקים המפרשים: התורה לא נקטה בביטוי ‘ספירה’. סיפרו את ראש בני ישראל. כי עם ישראל התייחד בראשו החריף ומחובתו להשתמש בו. ואם אנו לא נשתמש, מי ישתמש… “כי היא חוכמתם ובינתכם לעיני העמים”. הם זקוקים לראש שלנו. לכן שאו נא, התרוממו מעט ונצלו את הראש שלכם, בני ישראל.

וסיפור שלישי לסיום:

לפני תקופה מסוימת הוצרך רב לטוס עם רעייתו למקום מרוחק. לפתע ניגש אליהם אדם ושאל באנגלית האם הם יהודים. כשהשיבו לחיוב, התפרץ האיש בהתרגשות והודיע שזו פעם ראשונה בחייו שפוגש יהודים, בניו של בורא העולם. עם ישראל, העם שהוציא מקרבו נביאים. העם שזכה למעמד הר סיני.

אחרי שנרגע מעט התעניין בחשש, סליחה שאני שואל שאלה אישית שכזו, אבל אני ממש מוכרח לדעת, על מה אתם, בתור בני העם הנבחר, חושבים כרגע…

איפה הראש שלנו, במחשבות על יוצרינו או יִצרנו…

שבת שלום.

אהבת? שתפו הלאה
Share on print
Share on facebook
Share on whatsapp

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

החודש עובדים על ניצול הזמן:
ספרו לנו על מקרה שבו הצלחת לעשות שני דברים יחד, ואולי תזכו בפרס!

שלחתם? נכנסתם להגרלה

18-Mail
הרשמה לעדכונים
פרויקט במדרכה | הנערים משתפים למה הם באים למפגשים בכל שבוע
פרויקט במדרכה | הנערים משתפים למה הם באים למפגשים בכל שבוע