מאת: ה”ה נתנאל העצני
כמה פעמים קורה ששיעור שלם נשרף בגלל נער אחד שחומד לצון. שמחליט שהוא רוצה לשתף את כל מה שקרה איתו השבוע ועכשיו הוא הזמן המתאים ביותר לכך. לא משנה לו שזה על חשבון חבריו שהתאמצו להגיע לשמוע ולהתחזק, וגם לא משנה לו שזה על חשבון המרצה שהשקיע והכין שיעור מתאים ועכשיו צריך להקשיב בסבלנות אין קץ לגחמותיו של המתוסכל. זה מאכזב.
מידי פעם יוצא לשמוע ממרצה מיואש איך ש”הלך השיעור”, או נער שתוהה “בשביל מה להגיע כשפלוני ופלוני הורסים את כל השיעור?!”.
והאמת, שהטענה נכונה. הרי השיעור לא התקיים. המפגש עבר כבזבוז זמן משווע. הנערים לא יצאו עם משהו ביד. והמרצה שכל כך השקיע בהכנת התוכן לא העניק והעביר ממה שתכנן. וזה גורם לאכזבה שנראית מוצדקת.
אולם בורא עולם מחשבן זאת בצורה קצת אחרת.
ה”חפץ חיים” שואל, מדוע נאמר, אנו עמלים ומקבלים שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר. והרי כל מי שאנחנו מכירים כאחד שמתאמץ ועובד למחייתו, מקבל בסוף החודש צ’ק הגון! אז מדוע כותבת המשנה “ואלו עמלים ואינם מקבלים שכר”, הראינו אדם שעובד בחינם?
מבאר ר’ ישראל מראדין הסבר נפלא, שנותן לנו הבנה לענייננו: ניקח לדוגמא נגר שטעה וחתך קרשים באופן לא מדויק. ייצר ספריה עקומה! ועכשיו מגיע למזמין ורוצה להתקין וגם דורש לקבל תשלום. ודאי שלא יקבל!! וייתכן מאוד שאף יתבע שלא עמד בציפיות ובהסכם.
אולם אצל מלך מלכי המלכים אינו כן. אנו עמלים ומקבלים שכר – גם ללא תוצאות!. גם אם במשך שעה שלמה המרצה היה צריך לשבת ולהקשיב, לחייך ולרצות, נחשב לו שמסר, והקשיבו לו, והתחזקו בזכותו. כי השכר הוא על העמל! לא על התוצאה.
גם נער שהתאמץ והגיע, וחברו “הורס” את השיעור, פשוטו כמשמעו. נחשב לו הדבר שישב ועסק בתורה.
אברך תלמיד חכם וירא שמים הגיע לחפץ חיים ותהה בפניו, שמאז שנישא חמיו משלם לו את כל הוצאותיו והוא יושב ולומד יומם ולילה, אולם אין הוא רואה ברכה בעמלו.
השיב לו ר’ ישראל מראדין, וכי בורא עולם רוצה שנהיה גדולי הדור. לא. ברוך ה’ זכית לשבת ביישוב דעת וברוגע וללמוד תורה, זה מה שרוצה בורא עולם. שנהיה עמלים, לא שנקצור הצלחות. ללכת בדרך יותר חשוב מהשגת היעד!
נקודה נפלאה זו נמצאת בפרשתנו, ובפסוק הראשון: “אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ” (בחוקותי כו ג).
שואלים המפרשים: מה הכוונה ‘ללכת בחוקים’ כשאתה מיד מדבר איתי על שמירת המצוות?
מבארים המפרשים: אם בחוקותי תלכו – שתהיו עמלים בתורה. כי לבורא עולם לא אכפת כמה הספק למדת או כמה הינך למדן, אלא כמה הרצון שלך ללמוד וכמה עמל עמלת.
שבת שלום.
