מאת: ה”ה נתנאל העצני
בשנים האחרונות, הולכת ורווחת היוזמה, להראות את היהדות ביופייה. בשלמות ובטוב שהיא משפיעה על השומרים אותה.
התרגלנו לשמוע, כמה כיף לשמור שבת, ואיך שהיא מכונה יום המשפחה. כמה זה בריא לאכול אוכל כשר. כמה מרוויחה מי ששומרת על הצניעות ושהיא קרויה בת מלך.
השיטה נכונה ואמיתית, אולם יש בה חיסרון. ככל שמתעסקים בהסבר “מה אני מרוויח מהיהדות”, דוחקים את הבסיס העיקרי והחשוב, הפשוט והברור, שישנו בכל עשיית מצווה: “הריני מקיים רצון בוראי”.
זה העיקר וכל השאר טפל! רצון הבורא הוא הטעם הראשוני לקיום המצוות. כל השאר, זה בונוס קטן שמרוויח מי שמקיים אותם. אולם רק בונוס! לא הכרח לקיום המצווה.
אומנם נכון, שכבר כולם מתארים את האור שביהדות. מספרים שיש הרבה תועלת ורווח בכל מצווה שכתובה בתורה ועד כמה שזה משתלם. וזה בסדר. ההבנה שמנחה את השיטה היא “שמתוך שלא לשמה – יבואו לשמה”, שקודם נקיים כי זה מביא ברכה, ועם הזמן מימלא נהיה מסוגלים לעשות זאת בהבנה הראויה – ולשם שמיים.
והאמת, שאפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה, ראוי לנהוג בתמימות ולשלב בין הדברים. להבין שאני עושה, כי כך אני מצווה! ורק אחר כך לאמץ את ההבנה שאכן זה גם מאוד משתלם לי.
אתם בטח שואלים למה.
והתשובה היא, בדיוק מאותה הבנה!
קודם כל, כי כך בורא עולם ציווה. ודבר נוסף, כי זה נכון ראוי ומשתלם.
בפרשתנו נאמר בעניין מצוות שנת השמיטה, “שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'” (בהר כה ד).
שואלים המפרשים: מדוע נאמר, שבת לה’, הרי ראוי לכתוב “שבת לנו” או “ושבתה הארץ שבת”. שהרי אנו מבינים כמה שזה מועיל לאדמה ואיך הקרקע משתבחת בהפקרתה למשך שנה תמימה, וזה חוץ מהברכה שמביאה השמיטה בכנפיה “וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִֽים” (בהר כה כא), אז מדוע נכתב “שבת לה”?
ומבארים, שעם כל חבילת ה’משתלם לי’ שבמצוות השמיטה, אנו קודם כל שובתים כי כך בורא עולם ציווה, “שבת לה”- בגללו לבדו. כי כך רוצה בורא עולם, שנקיים את המצוות בתמימות ללא שום חשבונות.
ואחר שהבנו זאת, אפשר להוסיף שזה גם משתלם. כי הרי מה קורה כשמצווה מתנגשת עם צורך אישי? כשאני רעב ואין מסעדות כשרות באזור. כשהיא רוצה להתלבש צנוע, אולם גם איכפת לה מה יגידו. מה קורה אז, כשחבילת ה”משתלם לי” מצטמקת לטובת רצונות ורגשות. מה קורה, כשאני חושב שמעבירה ארוויח יותר.
אז מי שבסיס כל מצוותיו ברווח אישי, יוותר מהר מאוד לטובת רווח מדומה אחר, כפי ראות עיניו.
אולם כשאני מקיים, קודם כל כי כך בורא עולם ציווה, אין לי התלבטויות!. לא אני רשמתי את המתכון להצלחה ולא אני זה שקובע מה משתלם.
רק כך נהיה בטוחים שחבילת ה”משתלם לי” נשארת יציבה ושלמה.
שבת שלום.
