סיפורים אלו:
*סיפור 1
לפני 250 שנה, היה יהודי שעבד בהכנת יין, הוא היה ממתין לפסח, שאז צריך יין מושגח.
מכין חביות ומזה יתפרנס למשך כל השנה.
באחד הפעמים שרצה למכור, איך שהוא בא לעבור את הגבול מעיר לעיר (פולין) עצרו אותו השומרים ולקחו לו את כל הארגזים והרי זוהי פרנסתו לשנה שלמה…
הלה הלך לר’ אלימלך ושואל אותו;רבי מה יהיה? לקחו לי את כל הארגזים שהם פרנסתי לשנה שלמה הרבי אמר: אל תדאג הם יפתחו את הארגזים ויראו שיש שם מים, פשוט אין יין יש מים.
האיש שמח והלך לאותם שומרים אמר להם שמה שחשבתם שיש בארגזים זה לא יין זה מים…פתחו את החבית וראו מים, כשראו זאת אמרו מה נעשה עם זה…קח את זה… ראה היהודי שיש בידו מים ולא יין אמר מה אעשה עם זאת… הלך לרבי אלימלך, הרבי בירך והוא התברך לכמה שנים טובות.
הצדיק גוזר והקב”ה מקיים.

*סיפור 2;
היה סיפור על מלך שאבדה לו הטבעת שקיבל אותה מאבות אבותיו, שלח אנשים, שילם להם יומית, ואמר מי שיחפש את הטבעת יקבל שכר יומי, לא משנה אם מצא או לא.
היה יהודי אחד מסכן שלא היה לו מה לאכול, ובעצת אשתו הלך לחפש את הטבעת “תמצא לא תמצא” תקבל יומית.
טוב, הלך בנתיים וחיפש…בנתיים…
היועץ של המלך ששנא יהודים אמר למלך: אתה יודע מי גנב לך את הטבעת? יש איזה יהודי אחד שאומר שאין לו מה לאכול…עכשיו בא תראה אצלו בבית הוא הזמין המון אנשים לאכול בליל הסדר.
בא תראה כמה אנשים ותבין למה הוא גנב לך את הטבעת.
ואכן אותו יהודי באמת הזמין אנשים לליל הסדר…היהי לו כמה פרוטות תמורת עבודה שעבד ומזה קנה צרכי החג.
אותם יועצי המלך באים ואכן רואים יהודים רבים סביב השולחן…מה שקרה זה שהגיעו בקטע הההגד של “דיינו” ואצל אשכנזים קוראים לזה “דייני”.
שמע המלך “דייני, דייני” פנה ליועצו שקוראים לו דני ואמר: אתה לקחת לי את הטבעת, שלח אנשים שיחפשו ומצאו אצלו את הטבעת (אצל דני יועצו) ישתבח שמו…היהודי זכה לשפע ברכה והצלחה.

*סיפור 3;
היה יהודי שעבד אצל פריץ, כל בוקר שאל לשלומו מה שלומך? אמר ברוך ה’, כל בוקר אותה תשובה. כעס הפריץ ואמר; תקשיב טוב, אתה תלוי בי… אם לא אתן לך פרנסה לא יהא לך מה לאכול… אני יפטר אותך ובא נראה את האלוקים שלכם…
אמר היהודי- אני מכבד אותך אבל אלוקים הוא זן ומפרנס, אם הוא☝🏻לא יתן לי פרנסה- 1000 כמוך לא יעזרו , ואם הוא ירצה תעשה מה שאתה רוצה – אני יקבל.
שמע הפריץ ופיטר את היהודי ואמר לו: עכשיו אני יראה כמה אלוקים שלך שווה.
הגיע חג הפסח היהודי המסכן אין לו מאיפה להביא את צרכי החג… אך לפריץ היה קוף שעקב אחרי מעשה הפריץ. כל יום היה יורד הפריץ למרתף ומשפשף את מטבעות הזהב שלו ועולה שמח.
הקוף ראה זאת במרתף ובלע כמה מטבעות זהב.
בבוקר יורד הפריץ למרתף ורואה שהקוף מת.
עלה בראשו לקחת את הקוף ולזורקו בחצר של היהודי, וכך עשה.
לאחר מס’ שעות נפלט מפיו של הקוף מטבעות הזהב, למרבה הפלא שגילה היהודי בחצרו.
לקח את המטבעות מכרם וקנה את כל צרכי החג.
בליל הסדר בא הפריץ וראה שהיהודי עם משפחתו סביב השולחן ומטעמים לרוב… שאלו לפשר הדבר כיצד… סיפר לו על הקוף – או אז הבין הפריץ שרק ה’ מפרנס.