כל קושי מביא איתו כלי שאין לאף אחד
איך שלמה המלך ידע מי האמא של הילד? למה התורה מתקיימת רק בבני עניים, והיכן היה יתרו במעמד קבלת התורה?
שתף מאמר זה
Share on print
Share on facebook
Share on whatsapp

רובנו מכירים את המעשה עם שלמה המלך שהגיעו אליו שני נשים עם שני תינוקות, אחד חי ואחד מת, וכל אחת טוענת שהילד החי הוא שלה.
אחת מהן ודאי משקרת אך מה עושים? “וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ קְחוּ לִי חָרֶב … גִּזְרוּ אֶת הַיֶּלֶד הַחַי לִשְׁנָיִם וּתְנוּ אֶת הַחֲצִי לְאַחַת וְאֶת הַחֲצִי לְאֶחָת” (מלכים א ג כד-כה)
במילים אחרות, אומר שלמה להרוג אותו, ולחלק אותו בין שניהן. והנה קורה הפלא: אישה אחת ממתינה ומצפה מתי כבר יעשו את ציווי המלך, והאחרת זועקת להשאירו בחיים, “וַתֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי וְהָמֵת אַל תְּמִיתֻהוּ וְזֹאת אֹמֶרֶת גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה – גְּזֹרוּ”.
המבחן הסתיים. שלמה המלך מודיע מי האמא. זו שכואב לה ומרחמת על התינוק אין זה כיון שהוא בנה, ויש להחזירו אליה.
עד כאן המעשה. והשאלה שעולה מאילה, הרי איך ייתכן ששלמה המלך לוקח סיכון כל כך גדול, הרי מי אמר שהאישה השנייה הייתה מסכימה, מי אמר שלומר, באו נחתוך את הילד, יגלה לנו את האמת?
רואים מכאן יסוד עצום חשוב ומנחם כל כך. שלמה ידע שיש כאן רק אמא אחת לאותו תינוק חי, רק היא סבלה למענו ורק היא תוכל להקריב בשבילו. – רק היא אוהבת אותו. והאישה האחרת, היא משקרת כי רוצה לנחם את עצמה על מות בנה, אבל לא יותר מכך, היא לא תהיה מסוגלת לגלות כלפיו רגשות אהבה, אין לה את הכלי לכך.
חכמי ישראל אמרו בתלמוד, היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה. (נדרים פא.)
והשאלה הנשאלת: מה, רק בני עניים, מדוע? הרי בני עשירים לא יכולים להיות תלמידי חכמים?
אלא שזו בדיוק הנקודה. מי שלא סבל, אין לו את הכלי להחזיק את אותה ברכה, הכלי לקבל את הזכות.
כשאדם סובל, מתפתח בתוכו כלי שאפשר למלאות בו ברכה, שאפשר לזכות על ידו לדברים רוחניים, להתגדל בו. אי אפשר להתגדל סתם כך, צריך לסבול בשביל זה. זה גם בתורה ובכל ענין, איך אומרים ‘מה שבא בקלות הולך בקלות..’, מה שלא סבלנו בשבילו לא יוכל לעולם להשתרש בליבנו בצורה יציבה.
זה כמו, שנאמר, אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה (שבת פג). לא נאמר נלמדת אלא מתקיימת, כי ללמוד כולם יכולים, כשהאור דולק, הבית מלא אנשים, אבל ברגע שהאור כבה האורחים הולכים. מי שנשאר הם רק בני הבית. אין התורה מתקיימת, אלא רק במי שסבל בשביל ללמוד אותה.
נקודה נפלאה זו נמצאת בפרשתנו: יתרו מגיע ומצטרף לעם ישראל. הוא שומע, מספר, מודה ומקריב, אחר כך גם מייעץ עצות טובות שמיושמות בפועל. פרשה בתורה נקראת על שמו וכולם מדברים בשבחו.
רק שאלה קטנה. מישהו יודע היכן הוא היה במעמד הר סיני? יתרו משום מה נפרד מעם ישראל וחוזר הביתה רגע לפני. הוא לא נשאר למעמד הנשגב והמרומם של קבלת התורה. למה?
זו בדיוק הנקודה. כיף להצטרף לעם ישראל וחשוב מאוד. אבל לא לכל אחד יש את הכלי לקבל את הזכות לעמוד בקבלת התורה. כל הסבל של עם ישראל במצרים היה כלי לרגע הזה. ומי שלא סבל, לא יכול לקחת חלק. זה פשוט לא מדבר אליו.
אז גם כשקשה לנו, כשעובר עלינו סבל מסוים, נדע שאותה מהמורה היא בעצם כלי לקבלת קניין רווחי שווה יותר, שבלעדי הקושי לא היינו זוכים בו.
שבת שלום.

אהבת? שתפו הלאה
Share on print
Share on facebook
Share on whatsapp

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

החודש עובדים על מידת השמחה:
שלחו אלינו בדיחה שווה [ומכובדת] שהצחיקה אתכם, ואולי תזכו במצית טורבו איכותית

שלחתם? נכנסתם להגרלה

18-Mail
הרשמה לעדכונים
פרויקט במדרכה | הנערים משתפים למה הם באים למפגשים בכל שבוע
פרויקט במדרכה | הנערים משתפים למה הם באים למפגשים בכל שבוע