מהם 4 הפרשיות והאם חייבים לקרותם, ומה זה מחצית השקל? שו”ת אדר
מהם ארבעת הפרשיות ומדוע נתקנו?, האם קריאת אלו חיובן מן התורה או מדרבנן והאם זה משנה? ומהי מצוות ‘זכר למחצית השקל’?
שתף מאמר זה
Share on print
Share on facebook
Share on whatsapp
  • מהם ארבעת הפרשיות ומדוע נתקנו?

ת. המשנ”ב בסימן תרפה’ סע”ק א’ מבאר זאת בצורה הטובה ביותר: ‘אבאר בקיצור עניין ארבע פרשיות, והוא: חז”ל תיקנו לקרות ארבע פרשיות בשנה, מראש חודש אדר ועד ראש חודש ניסן. לזיכרון ארבעה דברים, הראשונה היא פרשת שקלים, לזיכרון מצוות מחצית השקל, שיתבאר בסמוך, שהיו מחויבים ליתן ללשכה (למימון) לקרבן התמיד בכל שנה (והיא נקראת בשבת שקודם ראש חודש או שחל בה ראש חודש). השנייה היא פרשת זכור, לזכור מעשה עמלק, וקורין אותה בשבת שלפני פורים, בסמיכות למעשה המן שהיה מזרע עמלק…., השלישית היא פרשת פרה אדומה והיא בשבת שקודם פרשת החודש, שכן היה שריפתה במדבר סמוך לניסן, כדי להזות בה את ישראל באפר החטאת מיד אחר הקמת המשכן, כדי שיהיו טהורים ויוכלו לעשות (את קרבן) הפסח בזמנו…., הרביעית פרשת החודש, בשבת הסמוכה לראש-חודש ניסן כדי לקדש חודש ניסן שעליו נא’ ”החודש הזה לכם ראש חודשים”, אבל אין זה עיקר הקידוש, שהרי עיקר הקידוש הוא בעת ראיית הלבנה.’

  • האם קריאת אלו חיובן מן התורה או מדרבנן והאם זה משנה?

ת. השו”ע בסימן תרפה’ סעיף ז’ כותב שפרשיות זכור ופרה חיובן מן התורה והשאר מדרבנן, המשנ”ב במקום מציין שדבריו לגבי פרשת פרה נתונים במחלוקת ויש הסוברים שאף היא מרבנן.

ודבר זה משליך על מספר נקודות:

  1. אם החיוב מן התורה יש לשמור על השקט שכן רק קריאת החזן מתוך הספר היא שמוציאה ידי חובה.
  2. אין מעלים ילד שאינו בר מצווה למפטיר זה שהרי הוא צריך להוציא ידי חובה.
  3. גם נשים מחויבות בקריאות מן התורה ומותר להוציא להם אף ספר במיוחד.
  4. מקפידים להוציא את הספר המשובח והמהודר ביותר שיש בבית הכנסת.

מהי מצוות ‘זכר למחצית השקל’?

בזמן בית המקדש (שיבנה במהרה בימינו אכי”ר) היו עם ישראל נותנים כל אחד מחצית השקל (של זמנם) לא פחות ולא יותר, לצורך מנין עם ישראל. כסף זה שימש את הגזברים לצורך קורבנות ציבור (תמיד המובא פעמיים ביום, מוסף שבת, קורבנות המועדים), אך כיום שאין לנו בית המקדש תיקנו לקיים מצווה זו כזכר למחצית השקל שהייתה בזמנם.

היות והמקדיש לבית המקדש חייב להביא לכן צריך ליזהר ולא לומר על מעות המצווה בזמנינו שהם ‘מחצית השקל’ שהרי יהיה חייב להעבירם לבית המקדש אלא ‘זכר’ ולהלכה פסק הרב עובדיה שלמרת הזהירות במידה וטעה ולא התבטא בלשון ‘זכר’ הכסף לא נאסר ויכול להעביר כסף זה.

אפשר לתת מתחילת חודש אדר אולם הזמן הטוב ביותר הינו בתענית אסתר קודם מנחה.

סכום המצווה נתון במחלוקת הרמ”א כתב לתת מחצית מהשקל הנהוג במדינה שהרי כל זה הוא רק מנהג לזכר אולם הספרדים נהגו לתת משקל תשעה גרם כסף מזוקק (מחיר המשתנה משנה לשנה, יש לעקוב.)

ויכול לתת שטר ולכוון שהסכום המדויק יהיה לצורך המצווה והעודף צדקה. את הבסיס אינו יכול לתת ממעות מעשר. החיוב לתת על כל מי שעבר גיל עשרים (בין זכר ובין נקבה) ויש המחמירים לתת מגיל מצוות, ומי שידו משגת טוב לתת על כל אחד בין קטן בין גדול. כסף זה יש ליתנו לצורך תורה ולומדיה, כגון ישיבות כוללים והמהודר לתת לאברך עני שכך מקיים גם במעות אלו גם צדקה גם תורה וגם זכר למחצית השקל.

אהבת? שתפו הלאה
Share on print
Share on facebook
Share on whatsapp

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

החודש עובדים על ואהבת:
עובדים על ואהבת
שולחים סיפור אישי על עזרה לחבר ונכנסים להגרלה
צעירים משפיעים!
18-Mail
הרשמה לעדכונים
פרויקט במדרכה | הנערים משתפים למה הם באים למפגשים בכל שבוע
פרויקט במדרכה | הנערים משתפים למה הם באים למפגשים בכל שבוע
דילוג לתוכן