סיפור אישי: מידה כנגד מידה בכיבוד הורים
שתף מאמר זה
Share on print
Share on facebook
Share on whatsapp

מהסיפור שלפנינו אנו למדים, כי אם אדם מוותר מההתחייבויות שניתנו לו ובא לקראת ההורים, עוד יבוא יום, כשייהפך להורה בעצמו ועליו יהיה מוטל החובה והצפייה, שגם יבואו לקראתו:

מספר יהודי ממודיעין עילית: אני נשוי כבר למעלה מעשרים שנה ב”ה, וגר בקרית ספר מאז התקופה שהעיר כולה היתה מועצה קטנה של כשלושה רחובות בערך.

באותו זמן היתה קרית ספר בחיתוליה. אנשים התייחסו אליה כאל פרויקט מגורים מרוחק, שצריך הרבה אומץ כדי להסכים לגור בו. כאשר התארסתי לא ידעתי מה המחותנים סיכמו ביניהם. הכלה היתה יתומה, אולם ממה שהבנתי לא היתה שום מגמה להפחית במענקי ההורים משני הצדדים לזוג הצעיר. בתקופה שבין האירוסים לחתונה פנתה אלי אחותי, ואמרה לי שפנו אליה מצד הכלה וביקשו שנתחשב בהם. אמנם סוכם על דירה בירושלים, אבל הכלה היא הבת הצעירה, ובדיוק עכשיו חמותי לעתיד צריכה לפנות את הדירה שגרה בה בדמי מפתח, ולקנות דירה לעצמה. מכיוון שנפל עליהם עול כה גדול של קניית שתי דירות בירושלים, מבקשת המחותנת שאסכים שיקנו לי דירה בקרית ספר.

אמרתי לאחותי שאיני רואה בזה שום בעיה, הן אף אחד לא חייב לי שום דבר, ואני מלא הערכה והכרת טובה על כל מה שנותנים לי. התשובה שלי התקבלה, ואכן הורינו רכשו לנו דירה במודיעין עילית – קרית ספר דאז.

זמן קצר אחרי החתונה עברנו לקרית ספר, וכל מכריי הרימו גבה ועיקמו אף. “תגיד לי”, חקר חבר אחד, “אתה יודע מה אתה עושה? אתה עובר למקום שאיןצשם כלום. על כל פירור של עבודה יש מאה מתמודדות. איך אתה מתכוון בדיוק להתפרנס שם?” אמרתי שכפי הידוע לי, אותו ריבונו של עולם שנמצא בירושלים נמצא גם בקרית ספר, ובוודאי שיקולים מעין אלו הם לא סיבה להלחיץ את ההורים, ובמיוחד לא את אמה האלמנה של אשתי.

רק עברנו לקרית ספר, ותוך תקופה קצרה אשתי מקבלת טלפון מבית ספר בעיר. שואלים אותה אם היא מחפשת עבודה קבועה. היא הוזמנה לראיון ושאלה, “למה פניתם אלי?” והם סיפרו על מפקחת שהגיעה לבקר בבית הספר, ודיווחו לה על כיתות חדשות שעומדות להיפתח. כאקט של דרך ארץ הם שאלו את מי לדעתה כדאי לקחת כמורות בבית הספר. ענתה המפקחת שיש לה שתי תלמידות מצוינות, ואחת מהן היא אשתי, אולם היא לא זכרה את שמה הנוכחי, אלא את השם מלפני החתונה. מנהל בית הספר התקשר לאחייניתו שנושאת שם משפחה זהה, והתברר שהיא בת דודה של אשתי. זו המליצה על אשתי בכל פה, והעניין נסגר. גם החברה שלה שגם עליה המליצה המפקחת, נכנסה לעבודה.

ברוך ה’, מאז יש לאשתי עבודה קבועה, ויש הכנסה מב”ה. אפילו בזמנים שהיו שם בעיות במשכורות, בדיוק אשתי קיבלה חופשת לידה. במקום שבו כל כך הרבה מחכות לעבודה ומחפשות ומחפשות, לא הספקנו אפילו להתחיל להתעניין בהיצע הקיים. ראיתי בחוש כי הקב”ה ריחם עלינו בזכות הנכונות לוותר ולהוריד מהלחץ של ההורים.

מוזר לדבר על דירה בקרית ספר כעל סוג ב’. היום זהו מקום מבוקש מאוד, וכשאירסתי את בתי עם חתן חשוב במזל טוב, התחייבתי לתת דירה בקרית ספר. ההבטחה הזאת היתה לי קשה מאוד לקיום. מאיפה אני משיג סכום עתק לדירה במרכז? באחד הימים ניגש אלי החתן ושואל אם אני מסכים לקנות בשבילו דירה באחת מערי הפריפריה, מכיוון שכמה חברים שלו הולכים לגור שם ולהקים קהילה איכותית. הוא גם סיפר שיש תוכניות מסודרות למבני ציבור ומוסדות חינוך, ואני כמובן שמחתי מאוד בהצעה כי היתה בזה הקלה גדולה. הרגשתי שה’ משיב לי כגמולי אז, בהיותי חתן בעצמי.

מתוך: השגחה פרטית

אהבת? שתפו הלאה
Share on print
Share on facebook
Share on whatsapp

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

החודש עובדים על ואהבת:
עובדים על ואהבת
שולחים סיפור אישי על עזרה לחבר ונכנסים להגרלה
צעירים משפיעים!
18-Mail
הרשמה לעדכונים
פרויקט במדרכה | הנערים משתפים למה הם באים למפגשים בכל שבוע
פרויקט במדרכה | הנערים משתפים למה הם באים למפגשים בכל שבוע
דילוג לתוכן