הרב יעקב גלינסקי זצ”ל סיפר: בהיותי נער צעיר פשטה מכת המשכילים בקרב יהודי מזרח אירופה והיו המשכילים מוציאים עיתונים כדי למשוך באמצעותם את בני הנוער ולהרעיל את לבותיהם.
אימי שחפצה להגן על נפשות בני ביתה הייתה מביאה בכל יום לביתינו את עיתון שהיה כתוב בגרמנית אך כשר היה להיכנס לבית יראי ה’. אימי הייתה קוראת בו בכל יום אחר הצהריים לכל שכנותיה שלא ידעו לקרוא בשפה הגרמנית ובכך מנעה גם אותן ובני ביתם מלפול לבאר שחת, באחד הימים כשעמדה אימי במטבח הבית ועסקה בעבודתה, וכבר החלו השכנות להאסף בחדר הסמוך לשמיעת ה”שיעור” היומי נטלה אחת משכנותיה את העיתון וראתה בו תמונת ספינה הפוכה.
השכנה נזדעזעה ביותר מהטרגדיה אשר ראו עיניה בדף העיתון ומיד נגשה לבעלת הבית וגערה בה: “איך את מסוגלת לעמוד בשקט ובשלווה ולעסוק בחיתוך תפוחי אדמה לאחר שספינה גדולה כזאת התהפכה למצולות ים על כל יושביה”?!?!
אימי חייכה לעצמה והסבירה בנועם: “נכתב כאן אודות ספינה חדשה שזה עתה סיימו לבנותה ברוב פאר והדר ועדיין היא עוגנת בנמל לפני ההפלגה, אך מכיוון שאינך יודעת לקרוא את הכתוב מתחת לתמונה החזקת את העיתון הפוך ולכן דמית בנפשך שהספינה התהפכה.” סיים רבי יעקב ואמר, מכאן למדתי דרך לחיים, לפעמים נראה לאדם שצרות רבות באות עליו אך באמת כל מחשבתו זו באה לו רק מאחר שמביט על הדבר באופן “הפוך” אין הוא צריך אלא לחזור ולישר את ראיתו ולהתבונן בעין האמונה ואז ידע ללא כל ספק שכל מאן דעביד רחמנא לטב עביד והכל יבוא על מקומו בשלום.
