גם לצאת מהבית וגם לשמוח? | סיפור לחג
שתף מאמר זה
Share on print
Share on facebook
Share on google
Share on whatsapp

“ושמחת בחגך והיית אך שמח”. אדם מצווה לשמוח בחג.
אומר הגאון מווילנא: המצווה הכי קשה, זה להיות שבוע שלם בשמחה. אדם שזוכה להיות שמח בחג, שואב שמח לכל השנה. אם יש לך מסיבה בטבת שבט או אדר ואתה מסתובב מחוייך… זה בזכות השמחה בסוכות.
שמחת כל השנה תלויה בשמחה בחג.
שמעו טוב. המצווה היחידה שכתוב בהלכה שהמצטער פטור היא מצוות סוכה. “המצטער- פטור מן הסוכה”.
ובאמת למה מי שמצטער פטור. מדוע על תפילין אף על פי שאדם מצטער הוא חייב?
ההסבר הוא, שסוכה זו מתנה. כשאדם בונה סוכה השכינה יורדת לסוכה. זה כמו שעושים חופה לחתן וכלה מדוע? בשביל שהשכינה יורדת בשעת החופה. וגם אצלנו שבע ימים השכינה יורדת לסוכה, ולכן צריכים להיות שמחים. אדם שעצוב פוטרים אותו אתה צריך להיות שמח כביכול הקדוש ברוך הוא אומר לך אני יורד אליך לסוכה אני ואתה ביחד בסוכה, בוא נשמח! אם אתה עצוב בכל זאת אל תבוא!! לכן המצטער פטור מן הסוכה
שימו לב שהיהודים זה העם היחיד שיוצא לגור שבוע ימים מחוץ לבית.
אז בעצם למה יוצאים מהבית?
יש בזה כמה הסברים. נבאר את אחד מהם במשל: סוחר ממולח לוקח סחורה מידידו הסיטונאי ומוכר אותה ליושבי הכפרים המרוחקים. עוברת תקופה והסיטונאי דורש תשלום עבור הסחורה שנתן. הסוחר מקשיב לדבריו, מתחמק מלתת תשובה מספקת וממשיך לקחת בהקפה סחורה נוספת.
עוברת עוד תקופה והסוחר מגמגם בקשר לתשלום, הוא מבטיח לשלם הכל בפעם הבאה ומצליח לקחת עוד סחורה. החוב כבר עומד על שלוש מאות אלף והסוחר ניגש שוב ומבקש סחורה בהקפה .
“עד כאן!” אומר לו הסיטונאי ומבקש לסלק את תשלום החוב באופן מידיי.
“אין לי כרגע” עונה הסוחר בפרצוף תמים. “אשלם לך! בינתיים הבה לי סחורה ואמכור. וכי ממה אתפרנס?”
“ממה אתה תתפרנס?” תמה הסיטונאי. “וממה אני אתפרנס??”
כיוון שהיו ידידים וותיקים הסתדרו ביניהם. ליישוב ההדורים סיכמו שניהם על המשך מכירת הסחורה. רק שהפעם, בכל סוף סיבוב מכירות יחזור הסוחר ויפקיד את הכסף אצל הסיטונאי – עד לתשלום המלא של החוב.
עוברים הימים. הסוחר מקיים את חלקו בשלמות. הוא מוכר את הסחורה ומביא לסיטונאי את מלוא ההכנסות. כך עוברים חמישה חודשים כשלפתע ביום בהיר ניגש הסוחר ומבקש לדבר עם הסיטונאי ביחידות.
“מה קרה” שואל הסיטונאי.
“אני כבר עובד חמישה חודשים” מנסה הלה לרמוז.
הסיטונאי לא מבין “נו ו…”
“אין איזה, משהו.. משכורת…” אומר הסוחר מובך.
“על מה אתה מדבר. איזו משכורת.. אתה תצטרך לעבוד אצלי עוד שנה! לכל הפחות, בשביל לסגור את החובות שלך.. ואז נוכל לדבר על משכורת…”
זו בדיוק עניינה של הסוכה. אנו ניגשים בימים הנוראים לריבונו של עולם ומבקשים ממנו חיים בריאות פרנסה ועוד ועוד,
אומר לנו הקדוש ברוך הוא תעצרו. תצאו מהבית אל הסוכה לרגע ותבינו שכל מה שיש לכם זה בונוס בפני עצמו, הכל בעצם שלי, ואתם עוד מבקשים ממני.
כשיוצאים לסוכה מבינים שגם הארבעה קירות שאנו מתגוררים שהם במשך השנה אינם שלנו. עכשיו כמה יש לנו לשמוח ולהודות על מה שיש לנו, ולכך “ושמחת בחגך והיית אך שמח”.

אהבת? שתפו הלאה
Share on print
Share on facebook
Share on google
Share on whatsapp

כתיבת תגובה

18-Mail
הרשמה לעדכונים
משחקי לייזר טאג 2019 | מאור לנוער
משחקי לייזר טאג 2019 | מאור לנוער
סגירת תפריט
דילוג לתוכן