יום הזיכרון

לזכור מי אני
שתף מאמר זה
Share on print
Share on facebook
Share on google
Share on whatsapp
חיזוק ליום הזיכרון – רונן קרטא

אדם טיפש לא רצה ללכת לישון, פחדו היה לפשוט את בגדיו שמא לא ימצא אותם בבוקר.

מה עשה? לקח נייר ועיפרון וכתב את מקומו של כל אחד ואחד ממלבושיו: המצנפת בצד זה, המכנסיים בצד שני, הנעליים בצד ההוא…

כשהתעורר בבוקר רצה ללבוש את בגדיו, לקח את הפתק וקרא: “כאן מקום המצנפת, כאן מקום המכנסיים, מקום הנעליים…”

כשסיים שאל: “אבל איפה אני?” הרי שגם את עצמו חיפש במיטה.

(רבי חנוך הניך מאלכסנדר, ‘שיח שרפי קודש’)

הרבה שאלות נשאלות ביום הזה, ביום הזיכרון, בו זוכרים אנו את הנופלים על קדושת הארץ.

“ריקנות” | פיסול שיצר אב שכול לתאר את תחושתו

יש עניין גדול לזכור את הנופלים, להעלותם על נס ולהנציח את זכרם, אולם מה אנו לוקחים מהזיכרון הזה? כיצד זכרם יכול להשפיע עלינו?

משפטים רבים נאמרו עליהם, אחד מהם: “במותם ציוו לנו חיים”, השאלה היא אלו חיים הם ציוו אותנו?

בחיפוש אחרי החיים צריכים אנו לחפש קןדם את האני העצמי שלנו, לחפש מהי הזהות שלנו.

לעיתים אנו צוברים ידע רב בדברי חולין חיצונים ולא מסתכלים על ארבע האמות שלנו, על עצמנו.

לפני שאתה רץ לרשום איפה הנחת את “הבגדים” שלך, חפש קודם היכן אתה. לפני שאתה לומד על כל העולם, מברר ומשכיל על שבט הודי בקצה העולם, תברר קודם מי אתה, מהם שורשך, מי היו אבותיך.

הבחוץ מתוק יותר, מעניין יותר, אבל הבית שלך, השורשים שלך חשובים יותר…

“במותם ציוו לנו חיים” – חיים שבהם נכיר מי אנחנו, מהם שורשנו, מהי זהותנו…

כשיש לך זהות יש לך גב, יש לך משענת, כשנבחרת להיות יהודי, יש לך גב רחב, יש לך משענת גדולה, יש לך עם, יש לך בורא, יש לך שורש עמוק וחזק, תפקידך הוא רק לזכור זאת, להיות יהודי ולא רק להיקרא יהודי, לחיות כיהודי, לצוות חיים אחריך, חיים רגעיים שיביאו לחיים נצחיים…

לזכרם ולעילוי נשמתם של כל נופלי מערכות ישראל, חיילי ושוטרי ישראל ופעולות האיבה

אהבת? שתפו הלאה
Share on print
Share on facebook
Share on google
Share on whatsapp

כתיבת תגובה

18-Mail
הרשמה לעדכונים
קצרצרים - סיפור מדהים | קיצור שולחן ערוך | הרב אבי כנפו | מאור לנוער
קצרצרים - סיפור מדהים | קיצור שולחן ערוך | הרב אבי כנפו | מאור לנוער
סגירת תפריט
דילוג לתוכן