מה משותף לפיל לוויתן וקרציה? ואיף זה בכלל קשור אלינו | מאמר העצמה

בעלי החיים ניתנים לאילוף. אנינו יכולים להחליט שאנו לא!
שתף מאמר זה
Share on print
Share on facebook
Share on google
Share on whatsapp

קרציה!

לפני כמאה שנה היה מה שנקרא “קרקס הפרעושים”. קרקס שלם של קרציות.

לא ייאמן, משלמים כניסה ונכנסים להתערבויות. היית יכול לראות שם פרעוש קטנטן מחובר לעגלה מינורית, על ידו, עוד אחד מחובר כמוהו, כשהם מתחרים ביניהם בריצה על המסלול. בכדי להביט בהם ישנה זכוכית מגדלת מיוחדת אותה חובשים המהמרים.
במאמר המוסגר: כולנו שונאים קרציה, אנו מגדירים אותו כטפיל, מוצץ דם, מעביר מחלות, אבל אחד התכונות היותר טובות שלו זה שהוא אחד מין המנתרים הטובים בעולם. בזמן רעב מסוגל פרעוש קטן לקפוץ במשך שלושה ימים בכדי להשיג מנת דם. הרגליים האחוריות הארוכות שלו מאפשרות לו לקפץ לגבהים עצומים ולמרות גודלו הקטנטן הוא מסוגל לקפוץ לגובה של שמונה עשרה סנטימטרים!! ולמרחק של 33 סנטימטרים. לשם השוואה, זה כמו שבן אדם יקפוץ לגובה של 50 קומות!!. בגלל התכונה המיוחדת היו אנשים מוכנים לשלם הון בשביל להביט בפרעוש מקפץ לגובה או סוחב עגלות קטנטנות ומתחרה ברעהו. ישנם פרעושים שאומנו לעבור בקפיצה בתוך טבעות אש והותירו את הצופים בתדהמה.

רק יש לי שאלה קטנה: (ולמי שיש תשובה אשמח לשמוע.) יש לכם מושג למה הפרעוש לא בורח? הרי בקפיצה אחת הוא יכול להיות חופשי ומאושר. למה הוא מוכן להמשיך להתגורר אצל בעליו שעושה עליו כסף וסוחב אותו מעיר לעיר?

אתם יודעים למה, כי הוא מאולף!!! איך מאלפים אותו? בהתחלה שמים לו תקרת זכוכית ונותנים לו לקפוץ ולחטוף, לקפוץ ולחטוף, עד שהוא מבין שאם הוא לא רוצה לחטוף הוא יקפוץ לגובה מסוים. הוא לומד כמה כדאי לקפוץ וכמה לא. אחר כך. כשמזיזים את התקרה הוא נשאר פרעוש ולא יודע להשתחרר. כלוא כל חייו בדמיונותיו.

עכשיו לדולפינים:

מחקר חדש שנעשה בעולם, קבוצת חוקרים לקחו דולפין מהטבע, שמו אותו בבריכה גדולה, ונתנו חציצה עשויה זכוכית באמצע הבריכה. השליכו לצד הבריכה האחד קרפיונים חיים ועסיסיים, ברגע שהדולפין ראה קרפיונים הוא שחה אליהם בכל כוחו ו… בום!! התנגש בחוזקה בחיץ הזכוכית הוא ניסה שוב ושוב אך ללא הצלחה, חבול ומוכה התרחק הדולפין ותר אחר דבר מאכל אחר, החוקרים הוציאו את הקרפיונים ונתנו לו לאכול סלמונים.

לאחר שבוע שוב עשו את אותו הדבר, השליכו קרפיונים לצד האחד של הבריכה, וכדולפין רואה קרפיונים הוא מזנק לעברם בשחייה מהירה ו.. בום! שוב הוא מתנגש חזיתית במחיצת הזכוכית. פה הוא ניסה רק פעם נוספת ומשראה שאינו מצליח, התרחק משם. שוב הוציאו החוקרים את הקרפיונים והשליכו לעברו דבר מאכל אחר. כך עשו במשך חודש ימים.

ואז זה קרה: השליכו שוב דגי קרפיון לצד האחד של הבריכה, הדולפין רואה קרפיונים ואיננו מתפעל, במקום תחושת רעב, הם גורמים לו לתחושת שובע, הוא לא רוצה לאכול אותם. החליטו החוקרים להוציא את חיץ הזכוכית ולראות מה יקרה, והנה דבר פלא: הדולפין עובר ליד הקרפיונים ואינו נוגע בהם לרעה, הוא לא רוצה לאכול אותם. זרקו לו מושט וסלמון והוא צד אותם כרגיל ומיומן. פלא.

עכשיו נדבר על פילים:

מישהו ראה פעם פיל מאולף… אתה יכול לראות אותו בכל מיני קרקסים בעולם. ומה שהכי מעניין, שבין הופעה להופעה הוא יכול להיות קשור בחבל לעץ קטן או לגדר רעועה, ועדיין הוא לא יברח. גם אם תעבור לידו להקת פילים הוא לא ימשוך בכדי להיות בחברתם. הוא לא ינסה לקרוע את החבל.
אתם יודעים למה, כי הוא מאולף!! ואיך מאלפים פיל, כבר מקטנותו נקשר לעץ, ניסה להשתחרר לברוח, לרוץ אל החופש, אבל הוא לא הצליח. הוא הפסיק לנסות, למרות שהוא גדל כבר. למרות שהיום ברגע אחד הוא יכול להיות חופשי. עדין הוא נשאר כלוא בתוך הדמיון של עצמו!
למה אני מספר את כל זה, כמה פעמים אנו ניסינו לקפוץ להתעלות וקיבלנו מכה כואבת, חבטה אדירה, זה קרה שוב ושוב עד שהתאמנו שאנחנו לא יכולים. עכשיו כבר תקרת הזכוכית לא מאיימת עלינו. הזמן חלף. גדלנו. התבגרנו. עכשיו ההצלחה ממתינה לנו מעבר לפינה. ננסה שוב. ושוב. ונצליח.

אהבת? שתפו הלאה
Share on print
Share on facebook
Share on google
Share on whatsapp

כתיבת תגובה

18-Mail
הרשמה לעדכונים
קצרצרים - סיפור מדהים | קיצור שולחן ערוך | הרב אבי כנפו | מאור לנוער
קצרצרים - סיפור מדהים | קיצור שולחן ערוך | הרב אבי כנפו | מאור לנוער
סגירת תפריט
דילוג לתוכן