מאמר לימי בין המצרים | כוח האחדות
שני הדברים המיוחדים ששומרים עלינו כעם | הרב צחאל טויג
שתף מאמר זה
Share on print
Share on facebook
Share on google
Share on whatsapp
הרב צחאל טויג הי”ו

ימי בין המצרים הם שלושה שבועות, בין צום שבעה עשר בתמוז – היום שבו הובקעה חומת ירושלים – לצום תשעה באב, היום שבו חרב בית המקדש הראשון והשני.

ובאמת עלינו לברר, מהם הגורמים שהביאו לחורבן?

ישנו רעיון נפלא של בעל “הכלי יקר”:

ובכן, לעם ישראל יש שני דברים שמייחדים אותו, ועל ידם הוא מנצח במלחמות נגד כל האויבים.

א. ביטחון בה’. כח האמונה ולא “כוחי ועוצם ידי”.

ב. אחדות. כאשר בני ישראל מאוחדים אף אחד לא יכול עליהם.

הראיה לביטחון בה’ מובאת במדרש ילקוט שמעוני, על הפסוק: “אלוקי בך בטחתי אל אבושה אל יעלצו אויבי לי” (תהילים כה).

מספרים על אחד ששוטט ברחוב ונחשד כגנב, באו השוטרים להכותו, אמר להם: לא כדאי לכם!! אני בן דוד של המלך, פחדו השוטרים להכותו והביאוהו לפני המלך.

אמר לו המלך: אינני מכירך, ענה הגנב: “אכן, אמרתי להם כך בכדי שלא ירביצו לי, וזה מה שהציל אותי מהמכות שלהם.

זה מה שאומר לנו דוד המלך בתהילים:
“אלוקי בך בטחתי”, כשאני בוטח בך מזכיר את שמך, “אל יעלצו אויבי לי”, – האויבים לא יכולים עלי.

הראיה לאחדות היא מהנאמר “ואהבת לרעך כמוך”. המדרש מספר, מעשה בזקן אחד שהיה עומד למות, קרא לכל בניו ואמר תנו לי אגודה של קנים לחים. הביאו לו אגודה, נתן את האגודה לכל אחד מהם, ואמר להם: האם יכולים אתם לשבור קנים אלו?

נטל כל אחד מהם האגודה והתאמץ בכל כוחו לשוברה ולא הצליח, אמר להם אביהם הזקן: “עכשיו ראו כיצד אני שוברה”. הסתכלו הבנים זה בזה בתמיהה.

נטל הזקן את האגודה והתחיל מוציא קנה אחר קנה ושוברו.

אמר להם הזקן: “מזה תלמדו, כל זמן שתהיו אגודה אחת, אין דבר שיכול להזיק לכם, אבל אם תהיו מפורדים תישברו אחד אחד”.

כך עם ישראל כשהוא מאוחד לא ניתן לנצח אותו וזה מה שאיבדו עם ישראל ולכן ניצחו ובא החורבן בי”ז בתמוז עשו עגל ואמרו אלה אלוהיך ישראל איבדו את כוח האמונה בה’.

מעשה שהיה בזמן הגאון ר’ יוסף חיים זוננפלד זצ”ל: ביהודי זקן שנהג ללכת מדי יום ביומו לכותל המערבי. ילדי הערבים שבשכונה הבחינו במהלכי אותו זקן, והחליטו יום אחד להתעלל בו, וכשעבר אותו זקן כדרכו לכיוון הכותל התחילו אותם צעירים לזרוק עליו דברים מכל הבא ליד.

הוא ניסה להתגונן במקלו, הצליח לתפוס את אחד הצעירים והתחיל להכות בו נמרצות. מרוב כעסו לא התבונן במעשיו עד כדי שאותו צעיר מת תחת ידו.

כשראה הזקן שהצעיר לא נע, נבהל מאוד, וברח במהירות לבית הרב זוננפלד.

מושל העיר שלח לרב איגרת דחופה, באומרו, “אבקש למצוא מיד את האדם שהרג את הצעיר הערבי, אם לא תביאו אותו לפניי תוך שלושה ימים, אגמור עם כל קהלכם”.

שלח ר’ חיים איגרת חזרה בקצרה: אתה תגמור לפני שתגמור איתנו.

רבני ירושלים הגיעו לביתו של הרב וטענו לפניו שהוא מסכן כאן ציבור , ענה להם ר’ חיים, וכי אם היה זה בנכם גם כן הייתם מדברים כך, אני מרגיש אותו כבני, ותראו, שיהיה בעזרת ה’ יתברך ישועה גדולה.

וכך היה, למחרת היום קיבל אותו מושל איגרת דחופה לחזור לארצו, והחליפוהו במושל אחר. המושל החדש לא קיבל את גרסותיהם של אותם צעירים, וביטל את התביעה על היהודים.

ניגשו רבני ירושלים לר’ חיים, ושאלו אותו, מהיכן הביטחון הגדול הזה שהיה לכבוד הרב, האכן רוח הקודש שוכנת בקרבו.

ענה להם ר’ חיים: לא רוח הקודש מדברת מתוך גרוני, אלא מדרש מפורש למדנו על אותו זקן שהסביר לילדיו על ידי אגודת קנים על חשיבות האחדות.

המשיך ר’ חיים ואמר: כשראיתי, שכל הקהילה כולה מאוחדת, וכולה מלוכדת. שמרגישים זה את זה, וחושבים על הזולת, אמרתי, אף אחד לא יוכל לנו.

בט’ באב היה מעשה המרגלים ובו ביום נולדה שנאת חינם, כמו שאומר הפסוק: “ויאמרו בשנאת ה’ אותנו…” מזה ששנאו אחד את השני חשבו שה’ שונא אותם.

אומר אליהו הנביא זכור לטוב, שזה מה שמבקש הקב”ה מאתנו: בניי, כלום חיסרתי לכם, מה אני מבקש מכם, הא איני מבקש אלא כדי שתהיו אוהבים זה את זה ותהיו מכבדים זה את זה ותהיו יראים זה מזה (תנא דבי אליהו רבה פרשה נו).

דווקא הימים האלו, צריכים חיזוק באמונה ובביטחון בה’, ובזכות כך, יהפוך הקדוש ברוך הוא את הימים האלה מאבל ליום טוב. אמן.

אהבת? שתפו הלאה
Share on print
Share on facebook
Share on google
Share on whatsapp
18-Mail
הרשמה לעדכונים
פרשת השבוע עם הרב אבי כנפו | פרשת וישלח | מאור לנוער
פרשת השבוע עם הרב אבי כנפו | פרשת וישלח | מאור לנוער