הרב נתנאל העצני
שמעתי אחד משתיק את חברו, “אל תפתח פה לשטן” ומוסיף בהלצה, “כי הוא לא רופא שיניים”..
היום כבר אנשים מבינים שמילה אחת יכולה לחולל נזקים עצומים. מנהיג מתלהם שאומר מילה לא במקום מכניס ברגע אחד אומה שלמה למלחמה מיותרת. איך אמר החכם באדם, “עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר” (קהלת ג ז).
מילה אחת, – יכולה לבנות ויכולה להרוס.
נחשוב על זה במובן הכי רדוד שאנו מכירים: אדם אומר לחברו ‘תעביר לי בבקשה את הבקבוק’. משפט קצר, שגורם לחברו לקום ממקומו, להושיט יד לעבר הבקבוק ולהעביר לו.
דיבור יוצר פעולות. כל כך פשוט!
הבל פינו משפיע בעולם הגשמי, וגם ובעיקר, בעולם הרוחני. ובמבט מעמיק יותר: הרי כל הבריאה כולה נבראה בשני אותיות בלבד.
“אֵלֶּה תֽוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּֽרְאָם” מבאר רש”י: בהא בראם. שבאות ה’ והאות י’ יצר שני העולמות.
כוחו של הדיבור עצום!
שמעו סיפור שיחמיש לנו במעט את העוצמה הטמונה בדיברונו לטוב ולמוטב:
יהודי יקר שחלה במשך שנים ארוכות, ובלי לפרט יתר על המידה אפשר לומר שהיו ויכוחים בינו לבין אשתו.
איכשהו ברגעי וויכוח היה אומר לרעייתו שבקרוב יפטר מן העולם ואז יהיה לה שקט ממנו. גם היא השיבה בכעס רגעי, שאם זה כבר קורה אז שיפטר בימי ספירת העומר, שלא יהרוס את השמחות..
מיותר לציין – שכך אכן קרה. הוא הובהל לבית חולים בתקופת אדר וכמעט ללא סיכוים שרד עד אמצע אייר.
כוחם של מילים!
הדבר בידינו. או יותר מדויק בפינו.
בהבל פה אפשר לדבר טוב ולהשפיע טובות וברכות ובאמירה מיותרת לגרום חס ושלום להפך.
נקודה נפלאה זו נמצאת בפרשתנו.
תוך כדי מחלוקת קורח ועדתו, שולח משה רבינו לקרוא לדתן ואבירם לעשות סולחה: “וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וַיֹּאמְרוּ לֹא נַעֲלֶה” (קרח טז יב).
מבארים המפרשים: ברגע זה, שאמרו את הביטוי לא נעלה, נתנו תוקף למידת הדין שכבר הייתה מתוחה ומכאן התחילה מפלתם.
וכדברי רש”י במקום: לא נעלה – פיהם הכשילם, שאין להם אלא ירידה.
בהבל פה האדם מכין כלי למידת הדין או למידת הרחמים. במילותיו משפיע על עצמו ועל אחרים.
מילים חורצות גורל.
