כל הזמן מתמודדים.
כל הזמן קמים, נופלים וקמים. היום אתה אומר לבן אדם, שבע יפול צדיק וקם, הוא עונה לך: “שבע?? שבעים!!!”
ושוב נופלים, ושוב קמים, ושוב ושוב. ואתה נדהם, ושואל את עצמך, עד מתי??
והכי קשה, למה דווקא כשאני כבר מחליט ועושה צעד קדימה, מגיעים המקלות בגלגלים? מדוע כשההתלהבות עולה ומתחילים להתעלות, היצר נלחם בכל כוחו, היכן הוא הוא היה עד עכשיו.
ר’ נחמן מברסלב, נותן משל פשוט מאוד לבאר זאת.
עבודת השם היא בדיוק כמו רתיחת סיר מלא מים.
לפני הרתיחה המים בסיר נראים נקיים וזכים, והנה, רק מתחילה ההתלהבות, האש הרותחת בוערת והמים הופכים להיות עכורים מאוד – הלכלוך והזוהמה צפים ועולים, עד שאין יכולת לשתות מהם.
אולם בדיוק בזמן הזה, כשהמים מבעבעים, יש לקחת מצקת ולהסיר את קצף הזוהמה שצפה. אחרי השאיבה והניקיון יהיו מים צלולים וטובים.
בלי רצון להתקרב לעבודת ה’ הכל ניראה חלק, צלול ונקי. ללא בעיות וללא מכשולים. כי הליכלוך שקוע עמוק בתוכנו, אולם כשמתחילים להתעלות בעבודת ה’, אז מתחילה הזוהמה להתגלות ולצוף. זהו קושי שרק מחמתו מתנקים ומתקבלים מים צלולים ונקיים.
נהנת? התחזקת?
ספר לנו ושתף… חוות דעתך חשובה לנו!!
