הצורך במיזם:

לפני שנה התחלנו להבין שמשהו קורה. אט אט חדרה ההכרה שמשהו השתנה. העולם נעצר, סגר כינס את כולנו בבתים והפעילות נעמדה למבחן, איך נוכל להמשיך לקיים את המפגשים באתגרי השעה.

בחשיבה מעמיקה התקבלה החלטה: לרכוש נגרר עם כל הציוד הנצרך. תאורה ניידת. כסאות. שולחנות. גזיבו אוהלים וכיבוד. הרבה כיבוד.

התוצאה מדהימה לכשלעצמה. לא האמנו שההצלחה תהיה כל כך גדולה. בני הנוער התאהבו ברעיון הגיעו ונהנו. הרגשה נפלאה בכל מפגש שלמרות אתגר הקורונה עומדים ביעדים ומוכיחים שמהלימון החמוץ ניתן לעשות מיץ לימונדה מרווה.